הרכיב החמקמק של הצלחה בעסקים

הרכיב החמקמק של הצלחה בעסקים

הרבה שנים חשבתי מהו הרכיב החמקמק הזה,

שאם רק אזהה אותו מראש – דגש על "זיהוי מראש"

אדע באילו לקוחות אני מאמינה שאכן יישמו ויצליחו לקדם את העסקים שלהם

ואילו לקוחות עדיף לא לעבוד איתם

ואולי גם להמליץ להם לחזור להיות שכירים...




בלימודי האימון שלמדתי בשיטת האניאגרם,

המורה שלי תמיד אמרה לנו שגם אם מגיע מתאמן

גם אם הוא הכי חושש ופוחד בעולם,

התפקיד שלנו כמאמנים הוא לבטוח בו

ולהאמין בו שהוא מסוגל להתמודד עם כל מכשול,

כי עצם זה שהוא בחר להתאמן – זה כבר אומר שהנפש שלו מוכנה...



בלימודי חשיבה הכרתית – ימימה אביטל זצ"ל,

לימדו אותנו שאין קושי שמגיע לחיינו והמערכת הרגשית שלנו

לא תוכל לעמוד בו.

זו מחשבה מאוד מחזקת..

ועם זאת...


הרבה פעמים ראיתי שאנשים "משחקים פינג פונג" עם היכולת שלהם להצליח..

וזה טבעי.. ועם זאת...

גם אם זה טבעי, כיועצת עסקית אני רוצה לקדם את המקודמים,

ללוות את האריות והנמרים..

אף יועץ עסקי לא רוצה להיות מפוח הרוח במפרש תבוסתני..


ולכן אחריי הרבה שנים שאני מלווה עסקים,

הבנתי שהרכיב החמקמק הזה, המדד שמסמן לי עם מי ללכת את הדרך,

הוא בכלל לא חמקמק, אלא ממש גלוי לעין...

הרכיב ה"חמקמק" לטעמי הוא

היכולת להעיז

להסכים להיכשל

להסכים ליפול

לדעת לקום מהנפילה

לא לוותר

ואם לסכם אותו במילה אחת, הרכיב ה"חמקמק" הוא: התמדה. זהו.

אין פה נס גדול.

וגם לא צריך "כישרון לעסקים"...



מכירים את האנשים האלו שאומרים עליהם "הוא תמיד היה טוב עם כסף.."

"כסף נדבק אליו לאיפה שהוא לא הולך"...

אני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שאלו משפטים שלא משרתים אנשים בתחילת הדרך..

זה כמו להגיד "הוא נולד עם המתנה הזו.." "הוא ידע למכור עוד לגננת שלו.."

כולנו נולדים "מאעכרים" קטנים..

תינוק חייב למכור לאימא שלו שהוא ימות מרעב אם היא לא תגיע מייד להניק אותו...



אבל הדיון שלנו היום הוא לא על מיומנויות מכירה,

אלא על היכולת שלנו המלווים העסקיים לאתר מראש מי יצליח להרים את העסק שלו.

הנתונים המספריים הם מצד אחד "לא לטובתנו", כי רק 10% מהעסקים – שורד.

ו"לשרוד" זו ללא ספק לא מעלה נעלה... אנחנו רוצים הרבה יותר מזה.

כולנו רוצים חיים של שפע בכל התחומים.

אז מצד אחד, הנתונים הם לכאורה לא לטובתנו, רק 10% מהעסקים שורד.

מצד שני, 10% מהעסקים האלו, עושה משהו שכל שאר ה-90% לא עושה!

הדבר המיוחד שהעסקים שטובים עושה, הוא בעיקר... להתמיד ולהיות בליווי הנכון.

אם מסתכלים על זה מבחוץ, זה הכול. זה כל מה שהם עושים.

מתעסקים בשיווק ובמכירות (ולא רק בצד המקצועי) ומתמידים. זהו.




בואו ננתח לרגע את היכולות שהזכרתי לפני המילה התמדה.

הרכיב ה"חמקמק" לטעמי הוא

היכולת להעיז – להעיז זאת אומרת לעשות דברים שדורשים תעוזה.

אתן לכם דוגמה לדברים כאלו.

בשנת 2011 רציתי מאוד להתקדם והבנתי שדרושה לי יותר חשיפה לעסק.

מה זה יותר חשיפה? הבנתי שהתכנים של העסק שלי צריכים להגיע לקהל הרבה יותר רחב,

קהל כזה שעדיין לא קנה ממני. למה? כי עד אותו יום, חשבתי שלקוח = לקוח משלם.

וככה זכיתי לפגוש 7-10 לקוחות בשבוע, אבל הם היו אלו שהחליטו לקנות ממני...

כשהתחלתי ללמוד שיווק, הבנתי שאני רוצה להכין את הקרקע למכירה,

להרבה יותר מאשר רק אותם 10 שהחליטו לקנות ממני....

אז הבנתי שדרושה לי חשיפה.

ולהיחשף משמעו לשלם על יח"צ, להופיע בטלוויזיה, ליצור קמפיין ממומן וכו'.

לא הבנתי בדברים האלו ולא היה לי תקציב.

מה עשיתי כדי להשיג עוד חשיפה?

באופן טבעי הייתי זקוקה לידע ולקשרים.

אז התחלתי ללמוד מיו-טיובים חינמיים

איך לדבר בפני קהל, איך למכור, איך להשפיע על אנשים, NLP לעסקים וכו'.


במהלך הלימודים האלו, שקרו במשך 8-12 שעות ביממה
(בשאר הזמן עבדתי עם לקוחות, אכלתי וישנתי)

"הכרתי" דרך האינטרנט הרבה מרצים משפיעים ומומחים בתחומים האלו שנקראים "מיומנויות חיים".


מה היה הדבר הנועז שעשיתי?

בכל פעם שהייתי מוצאת אדם שלימד אותי משהו משמעותי,

הייתי מייד יוצאת לשטח ומיישמת על הלקוחות שלי. מייד מתרגלת את החומר הנלמד.

ואז הייתי כותבת מכתב תודה במייל או בפייסבוק לאותו אדם,

כמובן אחרי שביקשתי ממנו חברות בפייסבוק.

אחר כך הייתי מסכמת את הסרטון | טקסט של אותו אדם ומעלה פוסט (ברשותו כמובן)

לפייסבוק המקצועי שלי.

ומה קרה כעבור שנה, כשנהייתי עסק מוכר?

היו לי המון קולגות ששמחו לשתף איתי פעולה!

זה מעשה שייחשב בעיני רבים נועז או חצוף,

אבל אני פשוט זכרתי עיקרון שלמדתי באחד היו טיובים החינמיים שאומר ש -

כל אדם ישמח לשמוע הכרת תודה על כך שהוא עזר למישהו!

וזה כל מה שעשיתי.

עבדתי עם החומרים של האנשים

תרגלתי את הידע

קיבלתי תוצאות מרשימות

אמרתי על כך תודה באופן פרטי

ואז אמרתי על כך תודה – והפצתי את הידע של אותו אדם עם קישור אליו – והחלק הכי חשוב??

עשיתי את זה באופן פומבי.

כל כך הרבה עצמאים לא מבינים את הערך של פרגון פומבי למורה שלך וחבל...

כי רק מעצם הפרגון שלך למישהו אחר – יכולים להגיע אלייך הרבה לקוחות

והצעות לשיתופי פעולה.



להסכים להיכשל – בואו נסתכל על המילה הזו, להיכשל..

אף אחד הרי לא יכול להסכים לה באמת ולהרגיש עם זה טוב...

אני מציעה פה "מסגור מחדש" = RE-FRAMING

המושג הזה לקוח מתחום האימון (קואוצ'ינג)

ומתייחס לכך שכל דבר הוא יחסי ונתון לנקודת המבט של המתבונן...

וברגע שנותנים "מסגור מחדש" לבעיה, הופכים אותה לאתגר ואפילו להזדמנות.

המסגור המחודש שאני נותנת למילה "להיכשל" הוא "לנסות".

כי מבחינתי כל מה שלא הצליח, עדיין עזר לי לצבור את הניסיון...

ו"אין חכם כבעל ניסיון"...

להסכים ליפול – בלימודי חשיבה הכרתית, ימימה אמרה "הנה נופלת – והנה קמה".

ומה היא רצתה לומר?

הנפילה, היא חלק טבעי מהחיים..

זה שנפלת, זה לא אומר שמשהו בך פגום, להיפך. זה הכי טבעי.

כמו שיש גאות ושפל, כמו שאיפה ונשיפה.. לקום וליפול זה חלק מחוקי הטבע..

בחוקי מדע ההתעשרות, המבוססים על פיזיקת הקוואנטים, על חוקי היקום, קיים "חוק התנודה".

והוא אומר בדיוק את אותו הדבר: כל תנודה למעלה, מביאה תנודה למטה ולהיפך. אין ימין בלי שמאל.


בוב פרוקטור מסביר את זה מאוד יפה כשהוא עומד על במה מול קהל ומשתמש בבמה להסבר הבא:

אני עומד עכשיו על במה. המרחק מהבמה לרצפה,

הוא בדיוק אותו הדבר כמו המרחק בין הרצפה לבמה...

וזה ככה תמיד.

עוד הוא מספר, שכשיש חברות שנכנסות לאתגרים כלכליים ומזמינות יועץ חיצוני,

הדבר הראשון שהיועץ מאתר זו הבעיה הכי גדולה של החברה.

למה?

משום שזו גם הבעיה שצופנת בחובה את ההזדמנות הגדולה ביותר עבור החברה...


לדעת לקום מהנפילה – לדעת לקום מהנפילה זו יכולת מדהימה..

ותסכימו אתי שמי שנופל הרבה, יש לו יותר ניסיון בלקום מנפילות? J

זה כמו שבילדות החלקתי על סקייטים. והייתי טייסת קרב. החלקתי ממש מהר.

אני זוכרת כמה הייתי בהלם מהנפילה הראשונה שלי...

איזה שוק היה לי.. זה היה שוק רגשי הרבה יותר מאשר פיזי..

כי בפועל, לא היו לי שברים חס וחלילה.. או חתכים רציניים..

היו כמה שפשופים בברכיים וכמה במרפקים.. וקצת דם (זה אף פעם לא הפחיד אותי).

בילדותי קראו לי במשפחה "אל-פחד" ולא בכדי J אבל העניין הוא שעד היום (מילוין שנה קדימה),

אני זוכרת את כאב ההשפלה ובעיקר – ההפתעה.

הופתעתי והתאכזבתי מעצמי על כך שבכלל נפלתי!

וזה בזמן שלידי ילדים אחרים נפלו ושברו ידיים ורגליים על ימין ועל שמאל..

כלומר ההלם הרגשי, היה הרבה יותר חזק מהתוצאות של הנפילה בפועל...

החזקתי מעצמי סקייטרית מדהימה, ושאלתי את עצמי "איך זה קרה??"

אני זוכרת אותי יושבת על הדשא – לשם הגעתי אחריי ה"חליקה" שדפקתי,

ואחרי שבדקתי שהכול שלם והשפשופים שטחיים,

שחזרתי בראש את המהלך שהביא אותי לזה

והבנתי בדיוק איפה טעיתי ואיך אני הולכת לפעול בפעם הבאה שזה קורה לי...

המהלך הזה של ללמוד מהנפילה,

לדעת לקום ולהמשיך להתגלגל על הסקייטים גם בשבועות הבאים,

היה מהלך כל כך חשוב לעיצוב האישיות שלי..

וכמובן שאני מודה עליו :)

תודה רבה יקום יקר, על הניסיון לדעת איך לבלום כשאת מחליקה במהירות בסקייטים על מדרכה במושב.



לא לוותר – לא לוותר זה אומר לנסות שוב ושוב עד שמצליחים.

כשהיינו ילדים נפלנו ונפלנו עד שעמדנו והלכנו, ועדיין, אף ילד לא מחליט לוותר על הליכה...

תארו לעצמכם את המחזה הבא:

פעוט מנסה לעמוד על הרגליים, מחזיק את המעקה של הרהיט הקרוב, מנסה ללכת צעד אחד ונופל

ואז חושב לעצמו

"עזוב אותך. אני כבר אעביר את החיים בישיבה על התחת.

מקסימום אימא תביא אותי בעגלה לכל מקום.."

חח

אין מציאות כזו, נכון? :)

אז למה בתור אנשים מבוגרים אנחנו לא מוכנים ליפול??

למה בתור אנשים מבוגרים אנחנו מציבים תנאי בלתי אפשר לעצמנו שאומר

"הכול מושלם או לא כלום"..

נכון, זה קשור למוח שלנו.

הוא נהייה פחות ופחות גמיש עם השנים.

ותת המודע שלנו ממילא מכוון להימנע מפגיעה..

אז השילוב של השניים – המודע הפחדן ותת המודע הספקן מלידה,

זה לא שילוב שעושה לנו טוב ככל שמתבגרים..

וזו רק סיבה אחת למה כדאי לנו לעסוק בעסקים! כדי לשמור על המוח שלנו גמיש...






אם לסכם את הרכיב הלא חמקמק במילה אחת,

הרכיב ה"חמקמק" הוא: התמדה. זהו.


אז תתמידו.

כי מי שמתמיד – מצליח!

לחיי ההצלחה שלך,

סיון סניור המעוררת

קידום עסקים רוחניים

‏08/04/2015

אנשים שאהבו את הפוסט הזה אהבו גם את זה:

האם כבר החלטת שאת מצליחה השנה

חוקי ההיפוך של השפע - חדש!!!
הדרכה מעשית וייחודית שתעזור לך
​ליצור * יותר שפע * בחייך​ כבר עכשיו
ב-97 ש"ח בלבד לחצו פה