תמצית מרוכזת של המסע

היא נולדה בסוף הביקור הקודם בהודו
ולכן היא תמצית מרוכזת של המסע עברתי.

מאישה מאוד מאוד עסוקה - לאישה חופשיה ומאושררת

שאלה נפוצה פה בין המטיילים בהודו
בעיקר אלו שעוסקים בהתפתחות רוחנית
ובהתבוננות פנימה, היא

"מה מביא אותך להודו?"

"למה באת לפה?"

הודו זה לא מקום קרוב לישראל כמו יוון למשל...
הודו זה לא לנופש, כמו תאילנד

הודו זה משהו אחר
זו התבוננות פנימה

זה מפגש עם כל הדפוסים והאתגרים של מי שאת.
זה ניקוי של טונות של דברים שחשבת
על עצמך
על העולם
על החיים...

ובגלל שההדרכה הזו
"חוקי ההיפוך של השפע"
הדרכה מעשית וייחודית שתעזור לך ליצור
עוד יותר שפע בחייך!

נוצרה בחודש  האחרון של הטיול הקודם
בדיוק בגלל זה היא כל כך חזקה!

אני של פעם
לא הייתה יודעת לספר לך
איך לעשות את מה שאני עושה היום:
פשוט חיה ועושה את מה שבא לי.
פשוט נהנית ומרוויחה מכל הידע שצברתי.
ממה שלמדתי ולימדתי במשך שנים רבות:

איך לשווק ולמכור
איך להשפיע
איך ליצור שפע מהידע שיש לך בראש.


מוזמנת ללגום מבאר הידע הזו בעצמך

לחיים!

31.7.2017

גם את יכולה להרוויח כסף מכל מקום בעולם

​עצמאית: כמה פעמים ביום את חושבת 
​איך היה יכול להיות יותר קל להביא לקוחות חדשים לקליניקה
​ומה היה קורה אם היית יכולה לטייל בעולם, לגייס לקוחות בקלות
​ובכל מקום שהיית מגיעה אליו, היו כבר אנשים שמכירים אותך?
​
​אני יודעת שהדבר הזה אולי
​נשמע לך דמיוני
​אבל אני עשיתי את זה
​עוד הרבה לפני שנהייתי יועצת עסקית
​ויועצת לשיווק באינטרנט.
​
​עוד כשהייתי מטפלת ברפואה משלימה
​והייתי נוסעת להודו פעם בשנה,
​הייתי מודיעה לכל הלקוחות שלי
​חודשיים לפני שאני נוסעת
​ומזרזת אותם לבוא לקליניקה
​לקבל טיפול לפני שאני נוסעת.
​
​הייתי טסה להודו לחודשיים בקיץ
​ושבועיים לפני שאני הייתי חוזרת
​הייתי מודיעה לכולם:
​
למטופלים בקליניקה
​לתלמידי היוגה והפילאטיס
​שאני חוזרת
​ומתי יש שיעור!
​
​כמה נוח זה היה.
​ולפני כן - השתמשתי בס.מ.סים
​רק שהבעיה אתם זה ש-

את לא רואה
​כמה קיבלו את המסר
​כמה פתחו
​כמה לחצו על הקישורים
​ואז את בעצם לא יודעת
​מי רציני להגיע אליך
​ומי סתם לא מעוניין...
​
​אחד הפחדים הכי גדולים שאני פוגשת
​אצל מטפלות שרוצות לקדם את הקליניקה דרך הרשת
​זה החשש להיתפס כנודניקית...
​
​אז כדי לשחרר לך את זה
​הכנתי לך סרטון:
​איך לא להרגיש נודניקים כשכותבים לרשימת הדיוור:


​
​גם את יכולה להרוויח כסף מכל מקום בעולם 
​אם רק תדעי איך למשוך קהל מכל מקום בעולם
​גם את יכולה להרוויח הרבה יותר טיפולים
​אם רק תדעי איך להזמין את מי שנמצא ברשימה שלך.
​והרשימה הזו, היא מתחילה מכמה לקוחות בודדים
​והיא גדלה בעזרתם.
​
​הם מעבירים את התכנים שלך הלאה
​הם השגרירים למסרים שלך
​בעיני להיות כיום בעלת עסק
​! בלי רשימת דיוור זה ממש דבר לא אחראי לעשות לעצמך
​
​מידיי שנה מסיימים את בתי הספר לרפואה משלימה ואימון
​מעל 7000 בוגרים וזה רק מה שקורה בישראל!
​
​כלומר זה לא כולל את כל אלו שלומדים
​קורסים קצרים בהודו, או במקומות אחרים...
​
​מידיי יום "נולדים" עוד ועוד מטפלים
​והתחרות על המטופלים הולכת וגדלה.
​
​אם לא תהיה לך דרך לפנות אליהם
​בלחיצת כפתור ולהודיע להם הודעה
​למשל על מבצע לקראת החגים או החופש הגדול
​למשל על מוצר חדש שרקחת או תכנית אימון חדשה שבנית
​אם לא תוכלי לתקשר אתם בסגנון של "אחת מול רבים"
​הסיכוי של הקליניקה שלך לשרוד הוא כמעט אפסי..!!
​
​ותאמיני לי, אני האישה הכי לא טכנולוגית בעולם,
​אבל אם אני למדתי איך לכתוב מייל,
​גם את יכולה, אני בטוחה  :)
​
​כל מה שצריך לעשות זה
​ליצור סיבה מספיק טובה
​למה להירשם אליך לרשימה
​וברגע שיש לך את המייל
​את יכולה
לשלוח עוד הצעות
​לספר על מבצעים
​על "ימים פתוחים" של טעימות בקליניקה
​את יכולה להיות חשופה לכל כך הרבה מתעניינים!
​והכי נעים?
​זה לקבל מייל מעריך ממישהו
​שרוצה לבוא אליך לקליניקה
​מישהו שכבר התרשם ממך
​מישהו שכבר מאמין בך
​שמרגיש בחושים
​שאת טובה במה שאת עושה.
​אין כמו לקבל "לקוח מבושל היטב"
​שחושב מראש שאת נהדרת!

גם את יכולה להרוויח כסף מכל מקום בעולם
גם את יכולה למגנט לקליניקה שלך
לקוחות שבאים לבקר בישראל
אני עדיין זוכרת את הצרפתייה ההיא,
שהיתה באה אלי לקליניקה בתל אביב
בכל תחילת קיץ ובכל קיץ מביאה איתה
עוד 2 חברות
ואז בפעם הבאה עוד 3...
אני עדיין זוכרת את הבשמים שלהן
הניחוח היוקרתי, הטיפוח...
נשים בנות 60 פלוס,
שמשלמות לי ביורו
כדי שאני אקח את זה ואטוס עם זה להודו...
כשאת משווקת בעזרת מיילים
הרבה יותר קל להמליץ עליך
הרבה יותר קל להעביר את זה הלאה....
מזמינה אותך לקבל מפה בחינם
הזדמנות לעבוד עם תוכנת הדיוור
שאני עובדת אתה.

זה בחינם עד 250 מיילים
זה כולל תבניות ממש יפות
להזמין אתן אנשים לטיפול
זה כולל מקום להניח (אולי בעתיד)
את הקורסים הדיגיטליים שלך
ואת יכולה כבר עכשיו
לשלוח מהמערכת הזו
מייל על המבצע הקרוב
בקליניקה שלך – וכל זה בלחיצת כפתור.

זה כל כך קל שלפעמים אני משתגעת ולא מבינה
את ההתנגדות העקשנית של מטפלות לעבוד עם רשימה
ולהקל על השיווק, "לשכפל" את האנרגיה שלך,
לשלוח טעימות ממך כמו שאני שולחת לך סרטונים
לעזור לאנשים להכיר את הקליניקה שלך
לדעת שאת קיימת
לזכור אותך
להפוך להיות לקוחות משלמים.


לא עוד הפחד
מתי יגיע הלקוח הבא....

שולחת מייל לרשימה
ומקבלת פניות לעבוד אתך
נכון, צריך לקום ולעשות.
צריך לשלוח מיילים
צריך לעשות פעולות
אבל....
אם את לא תעשי – מי יעשה?

אני לפעמים משתגעת מהטיפשות | בורות
של מי שלא מנצלת את הטכנולוגיה לטובתה.

זה הרי כל כך קל כיום!

כל המערכות הטכנולוגיות האלו
בנויות הרי ל"אנשים רגילים"
זה כבר לא כמו פעם
שמחשבים דברו רק עם מתכנתים...

כיום כל אחד יכול לבנות לעצמו אתר בשעה בחינם
כיום כל אחת יכולה לפתוח רשימת דיוור במערכת מסודרת
ולדעת תוך כמה שעות מה המצב בעסק.

את יכולה לשנות את המצב שלך בשליחת מייל אחד לרשימה.
את יכולה לגייס כמה אלפי שקלים ביממה.
את יכולה לקרוא לכל המטופלים שלא היו יותר מחודש
ולהציע להם לבוא לפני שאת נהיית נורא עסוקה
את יכולה להציע למטופלים טיפול יומולדת בהנחה
את יכולה להודיע שהתחדשת במיטה או בציוד מקצועי
בשמנים או באביזרים, או שעברת קורס מקצועי

האפשרויות האלו מתארות מצב אחד:
את נמצאת בקשר הרבה יותר קרוב
עם מי שבכר היה אצלך
ואת הרבה יותר קרובה לכסף
כשאת צריכה לגייס ממנו ומהר.


עסק וותיק עם לקוחות משלמים?
לחצי פה ותקימי רשימת דיוור בחינם עד 250 מיילים.


עסק בהקמה שרוצה לגייס לקוחות חדשים?
לחצי פה ותיצרי מוצר מידע חינמי
שיבנה לך את הרשימה.


לחיי הצלחת הקליניקה שלך!!



נ.ב.
​
​מוצר מידע חינמי
​שממגנט לך מתעניינים פוטנציאליים
​לשירותים ולמוצרים שלך
​ובונה לך רשימת דיוור | תפוצה בחינם
זה ה-בסיס ליצירת הכנסה פסיבית
​מהידע שלך.
​
​אז אם גם את מסתכלת עלי
​ואומרת לעצמך "איך אני רוצה גם"
​
​אם גם את מפנטזת שאנשים
​יורידו הדרכות דיגיטליות שלך
​בזמן שאת ישנה, מבלה עם המשפחה
​או לומדת בסמינר שמעניין אותך
​הגיע הזמן להקים את הרשימה.
​

​
​
​
​
​
​
​
​

שפחה מודרנית

אני זוכרת את היום שגיליתי שאני "עבד מודרני" לכל דבר.
זה היה היום בו שמעתי את הביטוי "רוב האנשים עובדים כדי לשלם את החשבונות", כלומר הםא עובדים בשביל לחיות, אבל אלו בכלל לא חיים, זו הישרדות.

אם בנאדם עובד כדי לשלם את החשבונות הוא חייב להרוויח אחריי ההוצאות. הוא חייב שיישאר לו משהו "בצד". אבל ה-משהו הזה? יכול להיות אפילו שקל אחד, כל עוד הוא אדם חופשי.
אדם חופשי זה לא מי שהוא עבד של הבוס שלו ורוב שעות האור ביום שלו מוקדשות להכניס כסף.
אדם חופשי זה לא עצמאי, שהוא עבד של הלקוחות שלו, ואני יודעת ומכירה תא המצב הזה מצוין, כי לא משנה כמה את גובה, כשאת עובדת בשביל הלקוחות שלך, את בדיוק אותו הדבר כמו השכיר, חוץ מהבדל אחד – את לא צריכה לבקש רשות כדי לעשות פיפי או לצאת לחופשה.
אבל חוץ מזה? אותו הדבר.

כשגיליתי שאני שפחה מודרנית, זה היה כמה שנים טובות לפני הסדרה "מיומנה של שפחה"...
כשגיליתי שגם אני שייכת לביטוי הזה "לעבוד כדי לשלם את החשבונות" – התפחלצתי.

תמיד חשבתי שאני "מעל זה" כי אני עצמאית
תמיד חשבתי שאני "מעל זה" כי אני קובעת לעצמי את השכר שלי, כי אני מעלה אותו כשאני מחליטה, כי אני לומדת ומשתכללת כל הזמן, כי אני יוצאת לחופשה מתי שבא לי והולכת לעשות פיפי בלי לשאול אף אחד! חה חה כמה שזה לא נכון!

להיות עסק עם לקוחות זה להיות משועבדת לגמריי ללקוחות שלך.
את מבטיחה להם הבטחות, כמו לשלוח להם חומרים משלימים לפגישה, ואז הם אוכלים לך את הראש עד שזה מגיע. לפעמים את שולחת להם מייד אחרי הפגישה, אבל הם לא מוצאים את זה במייל. ואז מתחילה תכתובת משעממת בוואטסאפ במהלכה מתברר שהם סתם לא שמו לב, פתחו את המייל האחר שיש להם או אפילו שזה היה להם מול העיניים, במייל הרגיל שלהם, אבל הם פשוט לא ראו.

להיות עסק עם לקוחות זה לחשוב על הלקוחות שלך, גם כשהם כבר לא בחדר איתך. זה לחשוב על הבעיות שלהם, לחיות את הכאבים שלהם, לחשוב על פתרונות עבורם, להיות אתם! בראש, במחשבה ובלב – את אתם! את לא חופשייה!

אני עדיין זוכרת את היום המהמם הזה,
שהבנתי שגם אני שיפחה מודרנית, שעובדת בשביל לשלם את החשבונות.
שעובדת בשביל לנקות את הלכלוך שעשיתי בעבר בחשבון הבנק שלי.
הבנתי שאני מנקה טינופת מהעבר, שאני משלמת חשבונות בהווה, ושתכלס?
אין לי עתיד. אין לי עתיד בטוח כי בתור עצמאית אני לא חשבתי על קרן פנסיה, קופות גמל או קרן השתלמות. לא היו לי "מחסנים" בצד, כלומר חסכונות. לא היה לי שום תכנון לעתיד, חוץ מאשר את החודש הבא ואת התיקווה שהדברים ישתפרו, והדבר הכי הזוי (היום זה נשמע לי הזוי, לך זה יישמע שאני הזויה...) הדבר הכי הזוי?
שחשבתי שמה שאני אעשה – יקבע את התוצאות שלי.
ולכן עבדתי נורא קשה, ממש מסביב לשעון.

עד שיום אחד הבנתי ש -

ככה זה לא יילך.
אני לא יכולה להמשיך לרוץ אחרי הזנב שלי,
והכול בשביל "לשלם את החשבונות".
זה לא ייתכן.
זה מתיש.

צריך ה-מון אומץ כדי לעצור את הכול ולהסתכל רגע על החיים שלך ועל העסק שלך באומץ.
וזה בדיוק מה שעשיתי.

עצרתי והתבוננתי.

הבנתי שמשהו חסר לי – אבל לא ידעתי מה.

אחרי זה הבנתי שחסר לי ידע.

בשלב הבא הבנתי שזה ידע בשיווק.
אחר כך חיפשתי מורה. ואז מצאתי.

ואז במשך 3 חודשים, רק כתבתי.

כתבתי תשתית, הנחתי מיתווה לשיווק העסק שלי.
בניתי מערכת שיווקית. משפך שיווקי.
למדתי המון דברים חדשים והמון מונחים חדשים, שפה חדשה, עולם חדש.
והתאהבתי.


התאהבתי בשיווק.
הבנתי שזה גאוני.
הבנתי שאני רוצה שכל מטפלת תבין את זה.

קלטתי שזה הרבה יותר פשוט מאשר ללמוד טיפול ובכל זאת,
רוב המטפלות נרתעות משיווק כמו ממפלצת עם ריח מסריח מהפה.
למה? כל הסיבות בשאר הפוסטים שלי בבלוג.

היום? המטרה היא להבין:

איך את מפסיקה להיות עבד של החשבונות שלך.

תלחצי פה ותקבלי במתנה 6 רעיונות להכנסה פסיבית למטפלות

לחיי השפע של כולנו!


סיון סניור המעוררת
הופכת ידע לשפע

מרוויחים מספיק כשלא עובדים

"מרוויחים מספיק כשלא עובדים?" שאל אותי קולגה.
ואחרי שהוא שאל אותי ועניתי לו – חשבתי שיעניין גם אותך לשמוע.

יש לנו הרבה אמונות בראש.
את בטח מכירה את הנושא של אמונות או פרדיגמות (המילה באנגלית).

פרדיגמה, או אמונה, זו מחשבה שחשבנו כל כך הרבה פעמים, עד שהיא הפכה להיות לנו טבע שני, אבל יש עוד סוג של פרדיגמות, שהוא לרוב נמצא "מתחת לראדר".
אלו הפרדיגמות שנולדנו אתן.
זה יכול להיות דברים ששמענו מהילדות את הורינו אומרים או "ירושה" תודעתית מהדורות הקודמים ואז "אין את מי להאשים" 😊

אני שמה פה חיוך ^
כי ממילא אם את קוראת את זה עכשיו, את לא מה"זן" המאשים.

רמת הקורבן היא הרמה התודעתית הכי נמוכה. ואילו רמת היזם, או כמו שאני קוראת לה "היוצר", היא הרמה הכי גבוהה, הרמה הפרו-אקטיבית. ברמה הזו לא עסוקים בהתבוננות פנימה אלא החוצה, לא עסוקים בקינה אלא בבניה ויצירה.

לענייננו.

שאל אותי הקולגה שלי
האם מרוויחים מספיק כשלא עובדים

והרים לי להנחתה משהו שמסתובב לי בראש כבר הרבה זמן וזה דיון פנימי על כל מה שקשור במילה "עבודה" על שלל הטיותיה....למשל "לעבוד" לעומת "להתפרנס" והמילה "עבד". ובעיקר הצירוף "עבד מודרני".

בואו נטפל בהן אחת-אחת....

מזה כמה חודשים מאז שיצאתי לחופשי באוקטובר 2016, שאני חושבת לעצמי על המילה הזו "לעבוד". בטח גם את שמעת שאנשים שאוהבים את מה שהם עושים, לא קוראים לזה עבודה.
אבל לא לזה אני מתכוונת, כשאני אומרת שאני לא עובדת, כי גם אדם שמאוהב בעיסוק שלו, כל עוד זה העיסוק שלו, זה גוזל ממנו זמן מתוך שעות הפנאי והחופש שלו. אז אני לא מתכוונת שאני עדיין עובדת, אבל קוראת לזה בשמות אחרים...

לא לעבוד זה לא רק לא לעשות את מה שאת לא אוהבת בעסק ש לך.
נכון שמזה התחלתי -

לא אהבתי לקבוע לעצמי שיחות אז נתתי את זה לעובדת שלי.
השלב הבא היה לשחרר את העובדת ולהפסיק לתת שיחות מכירה.

שיחות מכירה זו שיחה שבה אני מציעה למישהי לעבוד אתי.
וזה לא משנה האם היא פנתה אלי, זו עדיין שיחת מכירה.
זו עדיין אנרגיה שמושקעת במישהי, שלא בטוח תקח את השירות שלי.
אז בשלב הראשון הפסקתי לתת את זה. לדבר אתי זו זכות ותמיד אני נותנת מהידע שלי, אז למה בחינם??? ככה החלטתי שאני משתחררת דבר ראשון מלקוחות, ודבר שני, משיחות מכירה עם לקוחות. אבל גם פה – לא לזה התכוונתי כשאמרתי שאני לא עובדת.

במילה "לעבוד", לדעתי, יש עומס רגשי.
עבודה קשורה לעבדות. ולכן אני החלטתי שאני לא עובדת יותר, כי זה לא נעים לי הצליל של המילה הזו, כי ההכנסות הפסיביות מאפשרות לי, כי אני רוצה להתפרנס ופרנסה לא בהכרח מגיעה מעבודה. לפעמים פרנסה מגיעה מתשתיות שכבר הקמת (שבעבר עבדת עליהן וכיום את רק מעשירה אותן). לפעמים פרנסה מגיעה ממנגנונים אוטומטיים כמו תנועה שאת מזרימה לבלוג או לערוץ שלך. לפעמים פרנסה מגיעה כי מישהי כן מצליחה לשכנע אותי לייעץ לה 😊 אז בכל המקרים האלו – זו לא עבודה. ובטח שלא עבודה בה אני מחליפה את הזמן שלי בכסף.

היום שלי נראה ככה:

אני עושה כל מיני דברים שמענגים אותי, והכסף מגיע.
אני עושה כל מיני דברים שבא לי לעשות, כמו לקרוא ספרים, ללכת לבריכה, לצאת להליכה, לעשות יוגה, לעשות מדיטציה, לשוחח עם חברות שלי פנים מול פנים ובטלפון ובסקייפ ובפייסבוק אם הן בחו"ל, אני עושה סלט, אני מטפלת בגינה שלי כשאני בארץ, כשאני בהודו אני מדברת עם המון אנשים חדשים כל יום, אני צוחקת המון, אני רואה סטנד אפ על המחשב והכסף נכנס.
הוא נכנס כל הזמן ולא תלוי במעשים הישירים שלי, הוא נכנס כשאני ישנה, כשאני מטיילת ונחה, כשאני רואה את השקיעה במידבר או מול הים או מול האוקיינוס ההודי או בהימלאיה ההודית. הכסף נכנס.
הוא נכנס ממספר מקורות, באופן מתמשך, וכל הזמן הוא הולך וגדל, אבל זה לא תמיד קשור באופן ישיר ומדוייק למעשים שלי.

אני יכולה לעשות ואני יכולה שלא לעשות.
אני יכולה להכין 4 סרטוני וידאו ולהעלות אותם לפייסבוק וליו טיוב באותו היום כי בא לי ליצור באותו היום ואני יכולה לא להעלות כלום במשך חצי שנה והכול רק יילך ויגדל ויתעצם....

איך זה קורה?
כי הקמתי תשתיות כל כך חזקות ורחבות בשיווק של העסק, כך שכל יום נחשפים אליי אנשים חדשים ויש ימים שנחשפים אליי עשרות חדשים. יש גם ימים של מאות לקוחות פוטנציאליים חדשים.

האם מרוויחים מספיק כשלא עובדים?
שאלה טובה.

תלוי איך מתנהלים. ותלוי איך התנהלת בעבר.

אם יש לך חובות לסגור
אם יש לך מינוס בחשבון
אם יש לך הרגלים מגונים בנושא ניהול הכסף שלך

את כל אלו ^ צריך לנקות, צריך לשנות. צריך להחליף אמונות.


בוב פרוקטור אומר שרוב האנשים יודעים לעשות שינוי קטן, ואז הכול חוזר למה שהיה.
הדרך לעשות שינוי אחת ולתמיד היא להתחייב לעצמך, להתמיד ולמצוא מודל שנוכל ללכת אחריו.

עוד משנת 2009 אני בחרתי בבוב פרוקטור להיות המודל שלי ומאז בכל פעם שבא לי לשנות ולהחליף עוד אמונות בתוכי, אני צופה בחומרים שלו. תמיד אחרי שאני צופה בחומרים שלו מתרחש נס קוסמי תודעתי ואני מקבלת סכומי כסף הולכים וגדלים בעסק שלי.

לסיכום:

האם מרוויחים מספיק כשלא עובדים? זו אמונה גרועה!
בואו נשנה אותה – אנחנו לא צריכים לעבוד כדי להרוויח.
אנחנו יכולים, במידה וכבר הקמנו תשתית שיווקית ותשתית מכירות, אנחנו יכולים פשוט לעשות את מה שאנחנו רוצים והכסף מגיע.

בוב פרוקטור אמר ש -

אחת האמונות שהכי קשה לשנות לאנשים, שכסף מגיע בקלות.


שמעתי את זה לפני כמה שנים, ואני מבינה עד כמה זה נכון עם כל שנה שעוברת בחיים שלי.

בוב אומר שהוא לא יודע כמה הוא מרוויח, הוא לא מתעסק עם כמה שהוא מרוויח. הוא עסוק בלתת כמה שיותר ערך ומהידע שלו לעולם. מי שמתעסק עם כמה כסף נכנס, זה מנהל החשבונות שלו.

אני מסכימה.

אני לא עובדת, אני עסוקה בלתת את הידע שלי, וכמה שיותר ערך לעולם.

אחד הפרוייקטים הכי גדולים שלי, בהם אני נותנת טונות של ערך,
אלו 67 הסודות לשיווק ומכירות.

הם מבוססים על כל הטעויות שאני עשיתי כשרציתי לקדם את הקליניקה שלי.
מוזמנת ללגום מבאר השפע שהכנתי לך
כל יום – עצה אחת.

לחצי פה ותפנקי את עצמך
67 ימים של ליווי עיסקי אישי ממני במייל

שיהיה לך יום של שפע ואהבה!

סיון סניור המעוררת
הופכת ידע לשפע

איך הרווחתי 3600 ש"ח בזמן שביליתי בחתונה

3.05 דקות סרטון שיעניין את מי שיש לו כבר רשימת תפוצה
ורוצה עוד הכנסה פסיבית. ללחוץ על הסרטון והוא יתנגן לו >>>

לקבלת המתנה "מאחורי הקלעים של שיווק באינטרנט" לחצי פה

דברים שהשתנו בהתנהלות הפיננסית שלי ומה את יכולה לקחת מפה לעצמך

דברים שהשתנו בהתנהלות הפיננסית שלי ומה את יכולה לקחת מפה לעצמך

מאז שעזבתי את תל אביב ביוני 2016

אני עוד יותר ממחזרת ואקולוגית – למה הכוונה? גם כשגרתי בתל אביב, שנים רבות שאני מפרידה את הזבל לאורגני (= קליפות של פירות וירקות, שאפשר לתת למי שיש לו גינה), שקיות פלסטיק לשימוש חוזר, קופסאות פלסטיק למיכל המחזור וניירות למיכל המחזור של הנייר.

אבל מאז שאני לא בתל אביב, הפחתתי עוד יותר את השימוש בשקיות פלסטיק.
איך עשיתי את זה?
למשל – יש לי תמיד 3-4 שקיות מקופלות וקשורות (כדי לצמצם את הנפח שלהן) בתוך התיק,
גם בתיק הרגיל, היומיומי. התיק היפה של האישה 😊

וככה אני "משחקת" עם 8-10 שקיות בכל תקופה, ואם משתמשים בשקיות נכון, וזוכרים מה שמת איפה – את יכולה להתנהל ככה עם השקיות למשך 3 חודשים לפחות.

אני הרבה יותר מלקטת – למה הכוונה? אפשר למצוא באינטרנט ויש את זה בכל עיר בארץ, תכתבי בגוגל "מפת עצי פרי לגאליים". אלו עצים שמניבים פרי ומותר לכם לקחת כמה שאתם רוצים 😊

הכי הרבה מיפו עד היום את תל אביב, ואני גיליתי את זה קצת לפני שעזבתי שם.. אבל המיפוי נמשך כל הזמן וגם אתם יכולים להיות שותפים לו ולהוסיף עוד.

אז התחלתי להיות ערה יותר, גם למיפוי הזה שברשת, וגם בכל מקום שאני מתארחת בו, אני שואלת האם יש פה גינת עצי פרי או עשבי תיבול?

וגם פותחת את העיניים.. מסתכלת מסביבי ומתחילה לזהות את עצי הפרי בכל מקום שאני הולכת.
ביישובים כפריים זה ממש קל, מסיור סתמי בעצמך ביישוב, את יכולה למלא שקיות פרי עד להתפקע, ואני מדברת אתך על עצים שאף אחד לא קוטף מהם, הפרי נופל ונאשר על הרצפה ומרקיב.. חבל!


יש מצב שאני רואה את זה יותר מפעם כי אני מחפשת את זה יותר מאי פעם, אבל בנוסף, אני חושבת שפשוט התפנה לי הרבה יותר זמן ולכן כשאני הולכת ברחוב, ולא משנה באיזה רחוב, אני הרבה יותר נינוחה, מסתכלת על הנוף, עוצרת להריח את הפרחים... ואחת התוצאות של זה, היא שיש לי יותר נחת ופניות וזמן כדי להבחין.... מה שמתמקדים בו – גדל 😊

אני גם עושה סוג של "ליקוט" כשאני באה לסופר. בכל סופר, גם הגדול ביותר, אני שואלת את המחסנאים, את העובדים, "האם יש לך במחסן בננות בשלות מידיי שהתכוונת לזרוק?"
אני שואלת את זה על כל פרי שאני יודעת שאחרי מצב מסוים, כבר לא מוכרים אותו ואז אפשר לתת לי, במחיר אחר. אני תמיד קודם כל שואלת האם יש ואז, כשאני הולכת אחריי העובדים או מחכה להם שיבואו אלי עם מה שהם התכוונו לזרוק, אז אני שואלת האם בעל הבית יכול לעשות לי מחיר עליהם.
זה בעצם לבקש הנחה בכל קנייה 😊
בפעם האחרונה ששאלתי את זה בתל אביב, פשוט הלכו ו"דגו" עבורי את כל הבננות המוכנות, מבין כל הירוקות (שאין סיכוי שאני קונה) – ונתנו לי באהבה קילו וחצי בננות!
רוב האנשים אוכלים פירות בוסר ולכן יש להם עצירות.
זה לא רק לא בריא, אחרי שמתרגלים לטעם של פרי בשל, בוסר נהיה ממש לא טעים....

הורדתי את ההוצאות – נכון. כשעוזבים את תל אביב, זו כבר הורדת הוצאות משמעותית. אבל בנוסף, אני ישבתי וחישבתי וראיתי מה מיותר בחיי.

עצם המעבר לפירותנות – תזונת רוא שלמה לאורך כל היום, כבר משחרר אותי מהוצאות על רוב התמרוקים, כי העור שלי כל כך מדהים, שהוא לא צריך תוספות של לחות. מה גם שהרבה מוצרי טיפוח, רק מכניסים את העור שלנו למעגל של התייבשות-שימוש במוצר-התייבשות וחוזר חלילה.... מאז שאני לא משתמשת, אני הרבה פחות צריכה....ובנוסף, הפירות והירקות נותנים כל כך הרבה לחות לעור ולחות חיובית, נטולת כימיקלים, או חומרים שעברו תהליכי עיבוד.

בואי נראה מה שחררתי:

קרם גוף
קרם ידיים
קרם לכפות הרגליים
קרם פנים
קרם עיניים
סרום לעיניים
שמפו לשיער – אני משתמשת ב"פאצ'ים" כאלו שהבאתי מהודו. רופי 1 לכל "פאץ'" וחופפת אחת ל-3 ימים. כן, הורדתי את תדירות החפיפות שלי המון...כי הקרקפת שלי התנקתה משומן וקשקשים. את זה עשיתי עוד הרבה לפני שעזבתי את תל אביב, מה שהפסיק את החיפוש התמידי אחרי השמפו הבא שיגאל אותי מקשקשים וקרקפת שמנונית ומגרדת...אז עוד בתל אביב, צריכת השמפו שלי פחתה מאוד. מה גם ששקלתי להתחיל להשתמש בחומץ תפוחים + כמה טיפות של שמן אתרי. אולי כשהפאצ'ים ייגמרו.

מרכך לשיער – אני לא קונה כבר שנים. אם את אוכלת 10 שקדים לא קלויים ביום, השיער שלך לא רק יהיה יפהפה ומלא, את גם לא תצטרכי לרכך אותו בשום חומר מלאכותי וחיצוני, כי את פשוט מזינה אותו במה שהוא צריך: שומן איכותי מהצומח.

אם אני רוצה אפקט של מרכך, אני יכולה למרוח את הקליפה של אבוקדו, פאפאיה או מנגו על השיער, או ממש למעוך כף מהפרי לקערה ואז להזין בה את כל השיער, ואחריי חצי שעה לשטוף. אפשר להוסיף טיפת שמן אתרי וגם יהיה ריח נפלא.

אותו הדבר אם בא לי על מסיכה טבעית לעור הפנים – מורחת קליפת אבוקדו או פאפיה (מנגו לא מתאים פה), מחכה עד שמתייבש ושוטפת והעור מדהים.

כמובן שברור לך ההיגיון שהזנה מבפנים – יותר טובה מאשר כל הזנה מבחוץ, נכון? 😊


סבון נוזלי – שנים שאני לא משתמשת בו, אבל בתל אביב עוד קצת השתמשתי. ברגע שעזבתי זה היה נראה לי נורא טיפשי. בזבזני וכבד לנשיאה. עברתי לסבונים קשים, קונה חדש יומיים לפני שהסבון נגמר ומקפידה לקנות רק סבונים טובים, עבודת יד וכאלו שאין בהם כל מיני תוספים מרעילים.

מטהר אוויר לשירותים
ודיאודורנט – כי כשאת 100% טבעונאית + בגישת ההיגיינה הטבעית, אין לזיעה שלך או לצואה שלך ריח. כשאני כן צריכה לטשטש את ריח הטבעי שלי, למשל  ביום ארוך של נסיעות ולימודים ומזגנים וחמצן דחוס בכיתות לימוד וברכבת, אני אשים טיפת שמן אתרי יסמין או ווניל בבית השחי
כך שאם יצא לך לפגוש אותי במציאות – אני תמיד מריחה מדהים 😊

מה שכן, אם גילחת את בית השחי, חכי יום לפני שאת שמה שם שמנים. אז אם יוצא שאני צריכה לגלח, אני עושה את זה במקלחת שלקראת השינה וככה למחרת בבוקר אני יכולה לשים שמן אתרי ולצאת ליום שלי בלי חשש לריחות גוף חזקים. אם גילחתי על הבוקר ואני יוצאת לדרך? אני אשים את טיפת השמן מתחת לזרוע, אבל לא בתוך בית השחי.

אני לא שמה את זה בכל יום בבית השחי. רק בימים עמוסים וגם אז, לרוב אשים את השמן אחרי שהרחתי את הזיעה ולא לפני. אני כמובן שוטפת את בית השחי במים וסבון ואז שמה את השמן.
למה אני לא שמה אותו כל יום? כי ביום רגוע, ורוב הימים שלי רגועים, לא יהיה שום ריח. אז חבל סתם לסתום את הבלוטות שבבית השחי, עוד הוצאות ולא בריא לגוף. השמנים האתרים נספגים במחזור הדם ולכן חשוב להשתמש בחומרים מאיכות מצוינת. לפעמים זה לוקח איה ניסוי ותהייה להבין מה מתאים לך, איזה ריח ואיזה חומר עובד סבבה עם העור שלך.

עוד סיבה חוץ מחיסכון ושלא ישרוף לי אחרי גילוח, היא סיבה רגשית. לאהוב את עצמי יותר.
אני חושבת שאם את קודם כל "מחמשת את עצמך" על הבוקר ומטשטשת את הריחות הטבעיים שלך, זה כאילו את משדרת לגוף שלך "כדי שלא תעשה לי פדיחות"...אני מעדיפה לצאת ליום שלי בלי מטשטשים ורק אם במקרה אצטרך, בקבוקון פיצי של 10 מ"ל נמצא תמיד אתי בתיק.

קניתי כפפות לשטיפת כלים – זה גורם ללק שעל הציפורניים להישמר ליותר זמן וגם אם את לא מורחת לק, זה שומר על הציפורניים כי ציפורניים לא אוהבות מים 😊 ההוצאה על הכפפות שווה לי כל כך כי הן מעולות וישמשו אותי להמון זמן. הן חוסכות לי בהוצאות על לקים ועל קרם ידיים, שהרי עור יבש, אדום ומגורה בידיים, הוא הרבה פעמים תוצאה של סבון ומים משטיפת כלים.

פיניתי את הארונות במטבח. השארתי רק את כמות הכלים שאני באמת צריכה ומשתמשת. לקחתי בחשבון כמובן אורחים וחברות שיבואו להתארח. אבל בגדול, אם יבואו יותר מאדם אחד, תמיד אפשר להשתמש בכלים שמשאילים מחברים. אין שום סיבה שיהיו לאדם שחי לבד ומארח את בן הזוג, 8 ספלים לקפה, למשל (כמו שהיו לי), או 6 קערות למרק...אני חושבת שאם היתה לי משפחה, הייתי משאירה לנו 2 סטים. כלומר לכל אחד יהיו 2 אפשרויות של כלים. או הקערה הכתומה, או האדומה 😊 אני חושבת שזה גם מונע ערימות של כלים בכיור כשאין הרבה כלים. זה לפחות מה שקורה אצלי מאז שעשיתי את הפינוי הזה.
עשיתי אות דבר עם הסכו"ם – 2 מכל סוג וזהו.

כל האיפור שהיה לי – מסרתי לחברות.
ואם מתגעגעים לאיפור? יש כמה סרטונים מעולים ביו-טיוב על להתאפר בעזרת פירות.
ניסיתי ויצא לי אחלה!

אם העור שלי יבש, בפנים או בגוף, אני משתמשת ב-100% שמן קוקוס אורגני וצריכה רק כמה טיפות והעור מייד מתאזן.

חומרי ניקוי לבית – למשל נוזל לניקוי הריצפה. שנים שאני משתמשת במים + שמנים אתריים.
אם אני צריכה משהו יותר חזק, כמו למשל לנקות את הכיור או האמבטיה, אני משתמשת בחומץ. הוא יודע להתמודד עם רוב הפטריות, שומן גוף, תאים מתים ועובש.

מה שכן, מאז שחזרתי מהודו, המשכתי פה הרגל חדש שהתחיל כבר שם - כל בוקר אני מסדרת את המיטה ואת הבית בקטנה, מזיזה את השטיח בסלון (הוא קטן וקל לנשיאה) ומטאטאת. כשאני מטאטאת על הבוקר, זה גורם לצורך בשטיפה של הריצפה להצטמצם מאוד, כי כל בוקר אפשר לראות מה היה אתמול ולנקות בקטנה. ואז לא צריך להתבאס מהצורך לעשות ספונג'ה.


מה עוד?
תחבושות – שנים יש לי רב-פעמיות ואני מאוד מרוצה מהן.
את הקודמות היו לי 7 שנים ועכשיו יש לי את אלו 4 שנים אז אני לא דואגת 😊

בגדים חדשים – לא קונה כבר שנים. הולכת למסיבות של החלפות בגדים, כשגרתי בתל אביב, אחר כך קניתי בהודו 7 שמלות שעלו לי בערך 300 ₪ כולן ביחד, קניתי גם גוזיות ליוגה שכבר הייתי צריכה, 2 גופיות מהממות שאני חורשת עליהן וחצאית אחת מקסימה שמקבלת מחמאות בכל מקום 😊

כל אלו עלו בערך עוד 100 ₪ בהגזמה והאמת היא שגם יכולתי שלא לקנות. כלומר כשבאתי הביתה חשבתי מה עוד אני יכולה לשחרר ושחררתי 2 שקיות אשפה ענקיות מלאות בבגדים שאני כבר לא לובשת.

בכלל, עצם השחרור והניקוי, מביא לי המון שפע. גם בנשמה, כי בכל פעם שאני פותחת את הארון והוא מחייך אלי מסודר ועם חללים ריקים, אני מאושרת וגם ברמה הגשמית – ברגע שאני משחררת, איכשהו מגיעים לחיי בדיוק אותם בגדים שהייתי רוצה לעצמי...

פה במושב יש פינת מחזור ענקית והרבה פעמים יש במדור הבגדים מציאות יפהפיות, בדיוק בסגנון שלי. תבדקי גם במקום מגורייך.

אז בגדים אני כבר לא קונה.

וגם לא הלבשה תחתונה, כי קניתי לפני חצי שנה וזה מספיק לי. 6 תחתונים חדשים ו-2 חזיות טובות, אחת לשנה, זה בהחלט מספיק לאישה ששומרת על הבגדים ומכבסת בתכניות של מתחת לרתיחה.


דיי הפסקתי לקנות פירות יבשים – בהתחלת הדרך בפירותנות, עברתי לפירות יבשים כדי להגיד ביי ביי לשוקולד. אחר כך למדתי איך להכין שוקולד רוא, שאמנם הוא לא לפי גישת "ההיגיינה הטבעית" (שהיא זרם בתוך הרוא ובה אני מאמינה), אבל אפשר להתפנק בו פעם ב- כשעצובים נורא או כשרוצים לפנק מישהו אחר 😊

עם הזמן גם מזה נפרדתי ועכשיו פירות יבשים, כשאני חושבת עליהם, אני בעיקר חושבת "סיבים דביקים שנתקעים בשיניים".

זה כמו שהבוקר ראיתי גבינות שמנות קשות במקרר אצל חברים, פעם זה היה מאכל שמאוד אהבתי, היום זה אחד הדברים שהכי מאתגר לי לא לקחת מהם, אבל הבוקר שמתי לב שכבר הוצאתי את הגבינה מהמקרר, הסתכלתי עליה וקול בתוכי אמר "מלא מוגלה ונזלת" – ואז כבר לא רציתי את זה.
אז ברוך שפטרנו 😊

מה עוד ?

עוד לפני שנהיתי טבעונאית, למדתי מחברה איך להכין לחם מכוסמת בבית.
הלחמים האלו גם חסכו לי כסף, גם חסכו לי צלוליט (כי הם ללא שמרים), גם לא פגעו לי בעיכול (כי הם ללא גלוטן = ה"דבק" שנתקע במעיים ולא נותן לצואה לצאת כמו שצריך וגם לא מנקה את דפנות המעי, כמו שאוכל עתיר סיבים עושה). וגם השביעו אותי מאוד.

אז אמנם כיום אני לא מכינה לחם בבית, אבל אני יודעת שיש פתרון טבעי ויחסית איכותי ללחם.

נרשמתי ללימודי השקעות בבורסה לנשים. אמנם זו הוצאה. אבל היא תלמד אותי איך למנף את הכסף שלי. היא תלמד אותי איך להפסיק לפחד מלנהל את הכסף, איך להפסיק "לרדת" על עצמי כי הייתי בורה בתחום. ועצם העובדה שאני יודעת עכשיו איך לדבר עם הבנק, איך להוריד את העמלות והריביות שאני משלמת שם – זה כבר חיסכון ששווה לי את מחיר הקורס כולו.

אם יש קורס שיכול ללמד אותך איך להתנהל יותר טוב עם הכסף שלך, קחי אותו. אפילו חסכון של 50 ₪ בחודש, שווה לך בסוף השנה 600 שקלים, מנה קטנה ונחמה שאפשר להשקיע אותה באיזו מניה, או חיסכון בתנאים טובים. משהו שייתן לך שקט לעתיד ותחושת ביטחון שלא משנה מה יקרה – את מסודרת.

לדוגמה משפחה, זה עסק כלכלי לכל דבר. אם הייתי יושבת עכשיו על תקציב משפחתי, ברור לי שהייתי מסתכלת בעיניים אחרות מאשר כיום, כשאני דואגת רק לעצמי.
ואני דיי בטוחה שהייתי רוצה לדעת איך לנהל תקציב כזה, שיש לו יותר מקור הכנסה אחד (כי רק לי יש יותר מ-5 בחודש..) ואילו הוצאות יש להרבה כיוונים... ולא כל דבר הוא הכרחי...ויש הרבה יותר שמחות וימי הולדת... הקיצר, זה דבר ששווה ללמוד לדעתי.
רק ממדריכים חינמיים לניהול כלכלת המשפחה, למדתי המון.
אחד הטובים שייך ליוני שרעבי.
מה אני זוכרת שלמדתי ממנו?
שמעבר להכנה של רשימת קניות לפני שיוצאים מהבית ולא ללכת לעשות קניות כשרעבים (טיפ מעולה!), אחד הדברים שהוא הכניס לי טוב טוב לראש, היה קשור להחלטות שעושים בבית, לפני שיוצאים לקניות.
לדוגמה: אם החלטת שאת לא קונה ירקות ופירות שעולים מעל לסכום מסויים לק"ג,
למשל כשאני נתקלתי בחומרים של יוני, בשנת 2013, החלטתי על מעל ל-10.00 ₪.
אז תעמדי בהחלטה שלך!

האמת? זה גם נכון מבחינת הפירותנות, כי כל עוד משהו עולה מאוד יקר, זה כי הוא עדיין לא בעונה או כבר לא בעונה...
כל מה שנמצא בעונה – עולה יחסית בזול.

אז ברגע שאימצתי רק את 3 הכללים האלו -

א. עושים רשימת קניות בבית. את זה אני עושה שנים. אימא שלי לימדה אותי את זה עוד בגיל 12.
ב. לא הולכים לקניות רעבים. אני מגדילה לעשות והולכת לקניות תמיד עם פירות בתיק, כדי שאוכל לנשנש בזמן שאני צופה בפירות ובירקות ולא להישבר למשהו פשוט כי אני רעבה...
ג. לא קונים מה שמעל סכום מסוים לק"ג. איזה סכום? תלוי בך. בפעם הבאה שאת הולכת לקניות, תסתכלי על הפירות והירקות, ומייד תראי שיש איזה סכום, שמעליו יהיו פחות פירות וירקות אבל עד אליו ומתחתיו, נמצאת רוב הסחורה שכרגע בעונה.

רק 3 אלו? הביאו אותי לחיסכון של 30% בקניות!!!

מדהים, נכון?


עם הזמן, אני לומדת איך לקנות רק את מה שאני אוכלת ולהרבה פחות ימים מאשר בעבר.
אני כבר לא עושה קניות גדולות, ואז חלק מהאוכל מרקיב או מתקלקל, או מגיעים לאכול אותו כשהוא כבר לא טרי ואז זה פוגם בחווית האכילה.

אני לא משתמשת יותר בשמן זית. זו הוצאה אחת היקרות שהיו לי.

אני כן משתמשת בפירות שבעבר לא אכלתי בגלל כל מיני אלרגיות ורגישויות שנעלמו בזכות המעבר לפירותנות.

אני כן משתמשת גם במה שלא טעים למאכל בעצמו אבל כן טעים באוכל, כמו פרי החושחש. יש המונים ממנו בתל אביב ובאזור עמק חפר. אז אמנם הוא לא פרי מתוק, אלא יותר מר-חמוץ, אבל בתור אוהבת הטעם המר, אני משתמשת בו כרוטב לסלט, או למיץ פירות ביחד עם קלמנטינה מתוקה ואז הוא נפלא.

לפעמים כשאני מכינה מיץ מהדרים, במקום לסחוט במסחטה, אני מקלפת את הפרי, מפרידה לפלחים, מוצצת מהם את הזרעים (זרעים אני מפרידה וזורעת בגינה) ושמה בבלנדר. זה נותן לי מיץ עשיר יותר בסיבים. אמנם אלו סיבים שבורים, שזה פחות מתאים בכל מיני מצבים ולא נותן לי את הסיבים המלאים שמנקים יפה את המעיים, אבל זה כן מגדיל את כוס המיץ שלך ונותן לך מיץ יותר "מלא" וסמיך. אני אוהבת 😊

כשבא לי משקה מתוק, קר ומרענן, אני מטהרת את המים ומכינה מים טבעיים בטעמים – הסבר מלא תמצאי בהדרכה "7 הצעדים לנשים לבריאות ואנרגיה גבוהה", אבל תוכלי גם לקבל מידע בחינם בנושא תזונה  והרזיה בשיטה הטבעית בלחיצה פה  - או מכינה תמצית מעשבי מרפא שיש לנו בגינה, מקררת את התמצית ומוסיפה לה המתקה מסירופ אגבה אורגני. אפשר לקנות אותו בשופרסל ויש לו טעם מאוד קרוב לסוכר. סוכר שחררתי מחיי.

אחרי שחזרתי מהודו עשיתי ניקוי ופינוי של כל הדירה שאני גרה בה עכשיו, ובנוסף, התמודדתי גם עם כל המחסן שהיה אצל ההורים – חפצים ששימשו אותי שנים וכיום כבר לא משמשים אותי – מסרתי. תרמתי. העברתי לנזקקים.

הייתה לי תחושה לא טובה בימים הראשונים אחרי שנחתתי ולא הצלחתי להירדם. אז שיניתי את כל המיקומים של הרהיטים הגדולים בדירה ובעיקר של המיטה, מה שהשפיע לי מיידית על השינה.

עכשיו הבית "מאופס" לכל המטרות שלי: פינה ליצירה וחשיבה. פינה לשפע. פינה למנוחה והטענות ואהבה. פינה להכנת מזון.

את אזורי האחסון כמו ארונות, מדפים וכו' – סדרתי ככה שבכל אחד מהם יש עדיין מקום. הדברים לא "גולשים" או מגובבים.

וגם הסדר והניקיון הזה, מכניס לחיי הרבה שפע, כי זה נותן לי קודם כל – שקט.
שקט בעיניים שמוביל לשקט בלב.


מה מפה את יכולה לקחת לחייך כדי להפחית את ההוצאות?

מה מפה את יכולה לקחת לחייך כדי לשחרר לעצמך עוד כמה מאות שקלים בחודש
כדי שתוכלי למנף אותם למקום בו הכסף יעבוד בשבילך?

לנוחיותך, הדגשתי את כל הפעולות והרעיונות בפוסט.

מזמינה אותך לקחת וליישם, כמה שיותר מהר.
אם אפשר – עכשיו!


לחיי השפע של כולנו

סיון סניור המעוררת
הופכת ידע לשפע

לחצי פה לקבל עוד רעיונות במתנה לבריאות שלך
לחצי פה לקבל עוד רעיונות במתנה לקידום העסק שלך
‏06/06/2017

3 הטעויות הכי גדולות שעשיתי בעסק שלי