עצמאים שחושבים כמו שכירים ממורמרים

"מתי העסק יעמוד על הרגליים"

"מתי יהיו לי מספיק לקוחות"

"כל כך קשה להתפרנס בארץ | בחגים | בקיץ | בפריפריה"

כל המחשבות האלו הן מחשבות קורבניות, בגישה פסיבית.


המחשבות האלו הן כמו להסתכל לשמיים ולשאול

מתי משהו ישתנה מבחוץ ולי יהיה שפע?

מי ידאג לשפע שלי?


הגישה הקורבנית מאפיינת חשיבה של שכירים ממורמרים,

(ואני לא מדברת םה על שכירים מאושרים ומסופקים)

חשיבה קטנה ומצומצמת, שמציגה אותי בפני עצמי כאילו

אין לי שום כוחות, לכאורה אני רק נסחפת בזרם החיים

ומקווה לטוב...


השלב השני של החשיבה היא חשיבה הישרדותית

והיא מאופיינת במשפטים בנוסח "כש..." ו"אם...אז..."

לדוגמה "כשיהיו לי 10 לקוחות בחודש אז...."

"אם יגיעו מהפרסום שעשיתי מספיק לקוחות ויישארו אז

אוכל להשקיע ולבנות אתר... ואז...."


מעולם לא הייתי בחשיבה קורבנית אבל אני בהחלט זוכרת

את התקופה שבה התנהלתי בחשיבה הישרדותית...


התחלתי ללמוד שיווק, אבל הייתי ממש בתחילת הדרך...

אז כל יום הייתי סופרת כמה צפיות יש לי ביו-טיוב,

כמה עוקבים נוספו לי בפייסבוק...


וכל הזמן חשבתי מחשבות בסגנון

"כשיהיו לי 1000 אנשים ברשימת התפוצה אני לא אצטרך לשווק.."

כל הזמן כמהתי ליום המאושר הזה בו לא אצטרך לעשות מאמצי שיווק

בו הכול יעבוד כמו שעון שוויצרי :)


עכשיו זה מצחיק אותי שחשבתי ככה...

אם כי יש בזה משהו מרגיע,

כשאני רואה כמה זמן אני כבר נמצאת ברמה הבאה: חשיבה יזמית.


חשיבה יזמית מתאפיינת בפרו-אקטיביות.

כלומר אני מניעה את עצמי.

התנועה שלי קדימה לא תלויה במציאות החיצונית

או באנשים אחרים שיניעו אותי

מנטור או קולגות

זה הכול תלוי בי.

חשיבה יזמית מתאפיינת בחיפוש אחר הזדמנויות

בתכנון מראש כדי ליצור צמיחה

בהקמה מהירה של עסקים

וביציאה לפעולה ברגע שמזהים רעיון עסקי טוב.


אז איך אתם חושבים?

כמו קורבן או כמו יזם

או שזיהיתם שאתם בשלב האמצע: השרדות...


הפואנטה: להבין איפה אנחנו נמצאים ולדעת להתרומם משם.

קודם כל ברמת התדר. לדעת לעלות לתדר פנימי גבוה.


לדעת לייצר מחשבות חיוביות ולפעול גם מול אי וודאות.

התדר הפנימי גורם למציאות החיצונית להדהד אותו

וכשאנחנו בתדר גבוה - הכול יכול לקרות!


לקבלת אבני הדרך להצלחה

מדריך שמתעדכן על ציר הזמן לפיתוח תודעת שפע

לחצו כאן.

בעסקים כמו באהבה: האם כבר החלטת שאת מתאבדת על העסק שלך?

בעסקים כמו באהבה: האם כבר החלטת שאת מתאבדת על העסק שלך?


..נקודה שאיכשהוא רבים נוטים לדלג עליה...

"האם כבר החלטת שאת מתאבדת על העסק שלך"
זו נקודת מיפנה בחיי כל עסק עצמאי

או לפחות כל עסק שלא עומד מאחוריו גוף שמממן אותו...
גם עסקים שלקחו הלוואה, לאיזה זמן נחסכת מהם החשיבה הזו..

למה עסק  שקיבל הלוואה לא צריך לחשוב ככה?

כי הלוואה נותנת שקט מדומה. כמו מימון חיצוני..
זה נותן "אוויר לנשימה לכאורה". ככה אני קוראת לזה.

לטעמי חשוב מאוד לקחת החלטה להתאבד על העסק...
אמנם עברית שפה הפוכה בכל הקשור לאהבה:

"אני מת עלייך"

"הורס אותי, כמה שאתה מתוק" (לתינוק)

אבל אם לרגע נרפה מ-NLP וחשיבה חיובית
ולא נציק לעברית עם "קטנות",

להתאבד על העסק זה אומר:

"אני הולכת לעשות הכול כדי שהעסק הזה יצליח". זו הגישה.

וזו גישה שאין לרוב בעלי העסקים..

ובגלל שאין להם את זה, 90% מהם נסגרים אחריי 4 שנים.



הגישה הרצויה ואתם בהחלט מוזמנים להעתיק ולהניח מול העיניים:

אני הולכת ללמוד כל דבר שצריך כדי להצמיח את העסק שלי
אני אעשה הכול כדי שהעסק יצליח לטובתם העליונה של הזקוקים לשירותים שהוא נותן

זו הגישה!

מה קורה אחריי שמחליטים לעשות הכול?

העולם אומר: משאלתך היא לי פקודה!

עוד על תודעת שפע,
שהיא הפלטפורמה שעליה יושבת גישה חיובית
אפשר לקבל פה, בלחיצה על הקישור.

כשרונות או תכונות: מה יותר חשוב להצלחה?

כשרונות או תכונות: מה יותר חשוב להצלחה?


כשהייתי סטודנטית ב"בצלאל", אקדמיה לאמנות ועיצוב,
תהיתי הרבה על השאלה הזו..

ראיתי סביבי אנשים הרבה פחות מוכשרים ממני,
שמבחינה אמנותית גרידא היו מאותגרים

אבל מבחינה אנושית, כלומר היחסי אנוש שלהם,
היו הרבה יותר טובים ממני..
במקומות שאני התעקשתי, הם וויתרו.
במקומות שאני התייאשתי, הם התעקשו..

הם תמיד ידעו למי להגיד מה
ואני קראתי לזה בזמנו "להיות פוליטיקאי"

היום אני קוראת לזה בדיוק בשם של זה -
לדעת מהל הגיד ולמי להגיד ובאיזה תזמון...

חלפו השנים, אני הלכתי לכיוונים אחרים
מאמנות לא הצלחתיל התפרנס אבל מטיפול וייעוץ בהחלט..

והשאלה של הכשרונות והתכונות נשארה תלויה באוויר מעל הראש..
אני זוכרת שב"בצלאל" מי שהצליח, היה מי שידע איך לדבר.

ואני כל השנים חשבתי שהכי חשוב זה להיות אותנטתי וישר.
היום אני עדיין אוחזת ביושרה ובאותנטיות, שלא תבינו לא נכון..

אבל! וזה אבל גדול: חשוב לדעת איך לדבר עם אנשים
ולא לתת לאופי שלי להרוס לי...

משפט חכם בהקשר הזה למדתי בלימודי האימון לפי שיטת אניאגרם:
אל תתן למי שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות.

כל כך חשוב. כל כך מהותי.

אנשים פחות מוכשרים ממני שהיתה להם יכולת לשלוט בעצמם
מול האגו שלהם, הצליחו יותר. ולמדתי. אני מאמינה שכולנו לומדים כל יום.

הלימוד שלי בהקשר לשאלת התכונות או הכשרונות,
מסתכם בזה: חשוב לדעת לשלוט ברגשות ובאגו שלנו.

וכן, זה הרבה יותר חשוב (בעיני) מאשר כשרונות ויכולות מולדות.
כי מה שקבלנו במתנה, לא יכול לצאת לעולם אם אנחנו לא יודעים איך

או אם מצבי רוח מסיטים אותנו מדרך המלך.

עוד נדבך של הסיפור הזה, קשור בחשיבה חיובית והכרת תודה
שיוצרות את הפלטפורמה לפיתוח תודעת שפע.

הזמנה למדריך אבני הדרך להצלחה נמצאת פה בלחיצה על השורה הזו :)

וולקאם!

מוזמנים להעביר את הפוסט הלאה...

תודה רבה

תמיד רצית להשפיע? הנה ההזדמנות שלך!

תמיד רציתי להשפיע...

עוד כשהייתי קטנה,
קופצת בין הריבועים של המדרכה במושב,
נזהרת לא לקעת בקווים, עוד בקפיצות על גומי,
נזהרת לא לגעת בגומי, לא להיפסל,
ידעתי שלי מצפה עתיד מזהיר הרבה יותר מזה :)

בגלל זה סבלתי בצבא, מערכת שמוחקת את האינדבידואל
בגלל זה סבלתי ב"בצלאל" מערכת שמשחיתה כל ייחודיות
בגלל זה לא יכולתי להיות ליותר מידיי זמן שכירה..

כי בכל מקום שבו הייתי
ידעתי שאני שווה יותר מאשר סך כל חלקיי..

לא ידעתי איך לקרוא לזה במילים או לתת לזה שם.
היום אני יודעת שזו התשוקה להשפיע.

עם השנים ראיתי ש -

כל הנושא של הובלה והשפעה נורא קשה לעצמאים,
ועוד יותר מאתגר מטפלים ומאמנים.

תראו, כדי למכור, צריך לשנות התנהגות.
כל מכירה היא שינוי התנהגות של הצד השני
ממצב של "למה לי את זה"
למצב של "אני רוצה את זה, דווקא ממך ועכשיו!"

אין מצב שמישהו יקנה מכם אם לא "תשנו לו את הראש"
אם לא תשנו אצלו סדרי עדיפיות..

כל מצב שבו פונים אליכם וקונים,
זה כי השינוי כבר נעשה בלב של הלקוח,
הוא בר החליט שהוא רוצהל קנות.

ואז לא צריך שום הובלה, השפעה או שכנוע.
אז זו קניה ולא מכירה..

אז למה כל כך קשה למטפלים להציע את הסחורה?

1. להשפיע ולהוביל, סותר את הגישה הטיפולית (כבייכול)
שאומרת ש - "כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע"
"כשהוא ירצה להירפא - הוא כבר יתקשר"

אבל! האמת היא: העולם לא עובד ככה.
הרבה פעמים עד שמישהו רוצה להתקשר,
החיים עם אלפי הסחות הדעת שלהם, כבר יסיחו את דעתו
מהרצון המקורי שלו... והוא לא יתקשר. גם אם כואב לו.

אז אם לא תובילו, תשכנו ותשפיעו, גם מי שכבר מוכן להיעזר בכם,
עלול פשוט לשכוח להתקשר..או יותר גרוע:
לשכוח שהוא קבע טיפול..ולא להגיע...

למטפלות (נשים) נושא ההובלה וההשפעה קשה כפליים:
א. כי זו לא "אנרגיה טיפולית", כמו שהסברתי הרגע.

ו-ב. זו לא "אנרגיה נשית"... לכאורה..
האנרגיה הנשית ה"קלאסית" מוגדרת כ - מכילה, מקבלת,
מנחת ועוטפת... ואילו הובלה והשפעה קשורות בשינוי גישה,
בפיתוח מנהיגות פנימית והקרנתה החוצה...

למה רשמתי "לכאורה"?

כי מי שלמד מיגדר (ג'נדר = התחומים המיוחסים לנשים ולגברים)
יודע שגישה נשית אמתית, של אישה חזקה, זה לאתגר את הגבר שלה.
ולכן גם לאתגר את הסביבה.

להיות אישה אין פירושו "לשתוק ולהיות יפה"
אלא לאתגר, להוביל ולהשפיע, מתוך הכלה והקשבה לצרכים של מי שמולך.

האנרגיה הנשית יכולה להזין, לטפח ולטפל. וכשמטפלים בעציץ,
לפעמים גם גוזמים לו את הענפים ("מציבים גבולות" למטופל),
ולא רק נותנים לו דשן (אור ואהבה..)..

טיפ שעזר לי:
כשקלטתי שהמילה "להשפיע" קשורה למילה "שפע"
(עברית שפה חכמה...)

מה שאומר כשאני משפיעה, אני נותנת מהשפע שלי הלאה...

אז אם להשפיע זה למזוג מהכוס שלי, שכבר עולה על גדותיה
לכוס של מישהו אחר.. זה מעניין אותי מאוד!!!

וככה הצלחתי לגייס את עצמי להשפיע:
"מכרתי" לעצמי שלהשפיע = זה לתת.

ומה כל מטפל (בנשמתו) אוהב? להעניק, לתת.

לאלו מכם שרוצים לקבל מידע בתחום
פיתוח תודעת שפע במתנה זה שער הכניסה. לחצו פה. תודה!