יום שבת, 6 בדצמבר 2014

אשליית השפע של אתרי ההכרויות

אשליית השפע של אתרי ההכרויות

"יו...יש פה מלא חתיכים!.."

"שטויות. אז היה דייט אחד גרוע. נקסט. נתקדם לבחורה הבאה.."

"אפשר לחשוב. לא עונה. יש כמוך באלפים.."

מתי בפעם האחרונה עברו אצלך בראש מחשבות כאלו..?

אשליית השפע של אתרי ההכרויות מונעת מקשרים להבשיל,

כי תמיד יש עוד מישהו, עוד מישהי מושכים ומרתקים בלחיצת כפתור...

אנחנו חיים בחברה צרכנית, שלימדה אותנו "להסתכל על הרכיבים"

ממש כאילו אנשים הם מוצר צריכה.. הכאב הוא שאנחנו בדיוק באותה הסלסילה...

הנה הסיבות שאני מצאתי איך אשלית השפע פוגעת ביכולת שלנו ליצור קשר משמעותי:

1. עצם הגישה.

אם כמוך יש אלפים, אני אמצא משהו יותר טוב, מישהו יותר גבוה,
מישהי יותר נחמדה, מישהו שמרוויח יותר ממך וכו'.

2. ברגע שעולים אתגרים בקשר, אשלית השפע של אתרי ההכרויות
עושה עבורנו את ההבחנה (השגויה! עוד מעט נסביר למה...)
ש"יותר קל להתחיל מחדש"..

אשלית השפע "עוזרת" לנו לסיים את הקשר החדש..

ובכך חורטת עלינו עוד שריטות ועוד כאבים,
כאילו אין לנו מספיק כאלו מעצם החיפוש...

3. האשליה והטעות ש - "יותר קל להתחיל מחדש"
היא פרי המוח שלנו... אבל לא כל המוח. אלא רק חלק אחד:
החלק המודע. החלק המודע, הוא זה שאחרי להגן עלינו מפני פגיעות.
הוא מופעל בחוזקה בכל פעם שיש איום ממשי, או חשש מאיום וסבל עתידי..

והוא מבחין לנו, בטעות, ש - "אם ככה זה על ההתחלה, מה עוד מצפה לך.."

ובכך הוא גורם לנו לקטוע באיבו כל קשר שמאיים עלינו. עכשיו או בעתיד,
זה לא מעניין את ה"שומר" הזה. הוא עושה את עבודתו... לרעתנו..

4. התחושות הקשות שעולות "על ההתחלה", הן רק מבוא להמשך,
כי מטבע הדברים ככל שקשרים מעמיקים, ככה אנחנו הופכים פגיעים.

מי שלא מסכים להיות פגיע מראש, לא יכול לקיים קשר אותנטי עם נפש קרובה.

ולכן גם כאן, אשלית השפע תגיד ש -
"עם מישהו אחר, זה פחות יכאב" "עם מישהו אחר, זה יהיה שונה.."

5. אשלית השפע לא מסכימה לנו להעמיק את הקשר
כי בגלל שאנו חיים בעידן צרכני, אינדבידואלי,

אשלית השפע אומרת שיש עבורנו מוצר טוב יותר,
על מדף אחר... וההסתכלות הזו על ה"מוצר" ועל "רכיביו"

לא מאפשרת הסתכלות על המרחב שנוצר בין 2 אנשים...ולהיפך -
אשלית השפע יוצרת הסתכלות מצומצמת. של הווה בלבד.

הסתכלות של - what you see is what you get
וזו הסתכלות שטחית, רדודה.. שלא כוללת את כל הקסם המופלא

שמוכח בהכרות מעמיקה.. את כל אותן בדיחות שיהפכו להיות שלנו
את השירים שלנו, את האוכל שאנחנו אוהבים...

אשלית השפע מסתכלת על האריזה. כאן ועכשיו.
ועל עוד כמה פרמטרים לא רלוונטיים בכלל...

כמו: מהירות האספקה לבית הלקוח :)
צחוק צחוק, זה נורא...

לסיכום: אני מזמינה אותך, לנשים בלבד הפעם,
לחצי פה כדי לקבל מידע מעצים שיעזור לך להסתכל על מערכות יחסים






המדרגה הראשונה של מהפך בתודעה





המדרגה הראשונה של מהפך בתודעה שכל יזם מכיר:

היום שבו מבינים שאין טעם לנסות להמציא את הגלגל...

שמעתי את המשפט הזה הרבה פעמים מאז התחלתי

בשנת 2005 להתעניין בעסקים..

ועדיין.. כל שנה שמעתי אותו באופן אחר..

האתגר: להקשיב!

ולא לנסות להמציאת הגלגל כל פעם מחדש ...

לא להמציא את הגלגל בשיטת השיווק...

לא להמציא את הגלגל בשיטת המכירות...

כשעולה לך רעיון מדהים, לא לנסות להמציא לו מודל עסקי חדש...

לא להמציא את הגלגל מחדש

זו המדרגה הראשונה במהפך של תודעה של יזם.



האבולוציה של עסק מצליח

עובדת דרך תודעה של יזם מצליח


וזה התהליך:


1. ראש של שכיר - "מחפש "עבודה".

"עבודה" זו לא מילה עם קוטונציה חיובית אצל רובנו

וכך, בעוד המוח המודע "מחפש עבודה" כי זה מה שצריך

ואלו המילים עליהם אתם חוזרים שוב ושוב בראש..

זה גם המצב שנשאר מקובע - "אני מחפש עבודה"..

המילה "עבודה" מעבר לכך שהיא לא בהכרח שלילית

אבל גם אינה בהכרח חיובית... עדיף מילה שתהיה

בעלת אנרגיה מעצימה.. משמחת... מעוררת...

בנוסף, כדאי לברר

האם למילה "מחפש" יש קונוטציה חיובית ומעצימה..?


ההיגד החיובי לראש של שכיר:

"יש שפע הזדמנויות נפלאות לבטא את הכשרונות שלי

ולקבל עליהם תמורה מצוינת בעסק מצליח"


2. ראש של עצמאי - "מוצא לקוחות".

שימו לב למילה "מוצא". הוא לא "מחפש" אלא מוצא.

מחפש - זו מחשבה של חסר. אולי ימצא ואולי לא..

"מוצא" זו תוצאה שאפשר וכדאי לכוון אליה את המוח.

ההיגד החיובי: "בכל רגע ורגע לקוח חדש בדרך אלי"

3. ראש של יזם - מוצא שיתופי פעולה.

היזם יודע שלכל רעיון נפלא שעולה לו בראש

יש כבר מודל עסקי ברור ופשוט שקיים

ויש גם שותפים לחזון. עכשיו כל מה שצריך

זה רק למצוא אותם.

היזם יודע, שלכל רעיון מדליק שעולה לו בראש

השאלה הכי מכשילה היא

"איך עושים את זה"

והתשובה הכי מכשילה היא

"איך אני אעשה את זה"

אין שום טעם להיכנס לתוך ה"לופ" הפתלתל של ה"איך"

אין שום צורך לבזבז שעות של חשיבה על "איך"

אם עבורך זה מסובך לביצוע, בוודאי יש

אנשים שעבורם זה משחק.

כל מה שנותר זה למצוא אותם.


כיום אפשר לעשות עסק מכל מקום בעולם.

הבעיה מתחילה כשבמקום "לקוחות" מחפשים "עבודה"

הבעיה ממשיכה כשבמקום לחפש "קולגות"

ממשיכים לחפש "לקוחות"...



ראש של יזם בתודעת שפע:

משתף פעולה על פלטפורמות קיימות. 

להורדת "אבני הדרך להצלחה" מדריך במתנה

לפיתוח תודעת שפע שמתעדכן תדיר נא ללחוץ פה.



יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

מכורבלת בתוך זנב אריה



מכורבלת בתוך זנב אריה

משתבללת בזרועות תמנון

טווה קורים דקים של עצב


מפיחה חיים בזכרונותיך האחרונים

הרבה תזכורות קיבלתי ממך הערב

כל מה שביקשתי - הופיע בטיסה

אדם רעב יכל לשבוע ממשאלותיי

שהונחו כמנחות על ספסלי הרחוב

חתול שחור קטן רזה הביט בי מעבר לפח רחוב

קוטג' מטאפורי שפתחתי לחתול כרסתן שחול-לבן

העירו בי געגועים לרוגע, מיסטר רוגע הנהנתן... החמקמק..

נושקת לשפתי השמנת וכוסמת עם תבשיל תפוחי אדמה הולכת לישון

עצובה אך מסופקת. עם שמנת בלי שמנת. עם היעדרך וזיכרך לעת לילה מתעצבת

איך שכחת שאת אישה מעוררת השראה...




איך שכחת שאת אישה מעוררת השראה...


חצי כוח המעוררת...


ב-3 השבועות האחרונים אני מרגישה שאני מנסה בכוח
לעבור דרך אנרגיה דחוסה.. של עצב ואימה....

מאז שאיב סניור (נשמה טהורה ומיוחדת) נפטר
אין לי אנרגיה, כלומר זו תלונה קצת מוזרה ממי שיש לה עודף אנרגיה..

אז אני אדייק - אין לי עודף...

ולרוב אני ביתר.. כלומר נותנת לאחרים, מניעה אנשים,
משפיעה, מובילה, מוזגת מהכוס שלי להרבה כוסות של אנשים..

ועכשיו, אין לי אותי.

בימים הראשונים זה היה לכאורה יותר קל..
בשלב ההלם וההכחשה יש הרבה רציונליזציה

וכאילו יש קיר בינך לבין מי שהסתלק ממך..
ואת לא מרגישה את הכאב. לא ממש.

אחר כך יש הסלמה ואת נופלת למטה לבור בלי תחתית
בוכה עד שהעיניים שלך שורפות, רואה תמונות (בדמיון...)

חולמת חלומות איומים על מוות
חולמת חלומות מחרידים על כל פן בחיים שלך..

כל תת המודע מתייצב להכאיב לך ולגרום לך לעשות "הארקה" החוצה
לדבר הנורא הזה ואת מסתובבת במעגל של

כאב - לתת את השירות שלי ואז לשכוח - כאב וחוזר חלילה...


זה כאילו תת המודע אומר: לא בכית מספיק ביום!
את צריכה להוציא עוד בלילה...

ואת קמה עם פה יבש, קצרת נשימה, כי חלמת משהו נוראי
עלייך או על מישהו קרוב, או על מי שנפטר..

ושאריות של זכרונות מציפים אותך באמצע היום, לופתים את החזה..
בשבוע השני של האבל זה היה כמו קוצר נשימה, לא היה לי אוויר

הרגשתי שהאישיות שלי קורסת לתוך עצמה
ובמקום ליפול נפילה חופשית אני נאחזת בקירות ומנסה לשמור על קצת שפיות..

כי תכל'ס, מי שלא איבד מישהו יקר לו,
מי שלא גיגל חיה והיא מתה, לא יכול להבין את זה

ואין מישהו שיכול להתחלק איתך בכאב
ואת לבד לבד לבד בבור שחור ואף אחד מהחברים שלך

לא מנסה אפילו, כי לכולם יש צרות משלהם ואף אחד לא אוהב
לשמוע דברים עצובים.. אז בעצם את פאקינג לבד.

זו החוויה מהשבועיים השניים אחריי מותו של איב..

ואז עובר עוד שבוע.. ואת כבר מצפה להיות בטוב..
אז כן, הכאב נהיה עמום, אבל עדיין אין לך שום מקום להביא אותו..

אין לך מספיק חלל להכיל את העצב הנושא ואף אחד כבר לא שואל מה שלומך
וגם כשאת מספרת שזה עדיין כואב אז מכעיסים אותך עם כל מיני מילים שעוד יותר
מביאות לך את הקריב אז את מסתפקת ב - "איכשהוא, בסדר.."

ופתאום את נהיית מהאנשים האלו שהתשובה היותר כנה
(שלא תגידי אותה לעולם, כי היא לא תדר גבוה ואת לא חושבת שזה כדאי)

אבל התשובה היותר כנה שעוברת לך בלב לשאלה "מה שלומך?"
היא: .."סוחבים, אתה יודע.."

ופתאום את מגלה שככה את חושבת
ושהיה מישהו בחיים שלך שהיה מדבר ככה

וכשהיית שומעת אותו עונה ככה, היית מתבאסת.
כי עבורך עד לא מזמן, החיים לא היו "סחיבה"..

את תמיד היית מהאופטימיים...

ואז את חושבת לעצמך

מתי כל זה ייפסק?

מתי אני ארגיש את עצמי הרגילה?

מתי אני אחזור?

מי זו אני בכלל?

כל מיני תהיות שלא תהית מאז גיל ההתבגרות המקולל..

פתאום את לא מרגישה בנוח עם מי שאת, עם העיסוק שלך,
עם החברים שלך, עם המשפחה שלך, לא מוצאת את עצמך בשום מקום

כאילו כל חוויה, איבדה מהצבע שלה..
זה הכול יענו אותו הדבר:
עוד ערב כייפי עם החברים שלך, כמו תמיד יש אוכל טוב
ושיחות מעניינות.. אבל את "חצי כוח" שם.. המחשבות שלך נודדות..

ובמקום להרגיש כיף בדרגה 10
את מרגישה 5-7.. הכול קצת דהוי כזה...


עוד סיטואציה:

את חוזרת מהעבודה ומרוב צער
לא רוצה להגיע הביתה..

שואלת את עצמך: "מה היית רוצה שיקרה?"

עונה לעצמך: "שמישהו ישאל אותי מה שלומי
ויהיה מוכן להקשיב לי ופשוט לסתום אחר כך את הפה.
שאני ארגיש בנוח לענות על מה שעובר עליי
והם פשוט ישתקו או מקסימום יגידו לי שזכותי לכאוב ככה ושבאמת קרה לי דבר נורא"..

ואז את מזכירה לעצמך שאת זה אף אחד לא יעשה בשבילך בחינם..

זה שירות.

וזה לא הוגן להפיל את זה על החברים שלך.

אז את הולכת לחברים רק כדי לא להיות עם עצמך

ופתאום החברים הם רק פיצוי על חרא של בילוי: את עם עצמך..

ואין אותך כמו שהכרת: לשבת במרפסת ולחשוב מחשבות יצירתיות לגבי עסקים והחיים..

אין אותך. היא הלכה.

וכל מה שנשאר זה להיות באמונה שהיא תשוב.


איך שכחת שאת אישה מעוררת השראה...

מתי שכחת שאת מגדלור גדול של אור..

איך האבל זרק אותך מיליון שנות אור אחורה
ואת מרגישה אפס מאופס, בלון מרוקן, חסרת אנרגיה כאחת הלוזריות..?

טוב שבימים שאיב עוד היה בחיים ייסדת ערוץ סרטונים שלם בנושא מוטיבציה.

מזל - ואין מיקרה - שבימים האחרונים של איב הכנת את התוכן המהמם
"אבני ההצלחה" שהוא מבוא לתודעת שפע..

תודה רבה ליקום הנהדר
ולעצמי שייצרתי "מנופים אנרגטיים" לימים קשים...

אחד החברים שלי אמר לי השבוע -

אין מה להילחם

אין מה לנסות לעשות מזה משהו אחר

את עוברת תקופה חרא עכשיו

מה הפלא שאת סובלת

וגם זה יעבור...

למדריך במתנה: אישה מעוררת השראה


...This too shall pass....גם זה יעבור..







...This too shall pass



גם זה יעבור..




אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את המשפט הזה
בדירה שבאתי לגור בה, בצפון הודו, עם חבר שהכרתי באוקראינה...

כשהייתי בדרך להודו, ידעתי שהוא שם, אבל לא ידעתי ש -
הוא שכר דירה במיוחד בשבילנו, עם 2 חדרים כדי שנוכל לתרגל יוגה..

דירה עם 4 מרפסות, כדי לאפשר לכל אחד מרחב מחייה והשראה..
היו אפילו 2 מקלחות וחדרי שירותים, הוא חשב על הכול.. ואני אפילו לא ידעתי..

ורק המשפט הזה, עשה לי על ההתחלה כל כך עצוב על הלב..
גם זה יעבור... האומנם, חשבתי? האם כל הטוב שיש כרגע יעבור.. וגם הרע...?

ועכשיו, כמעט 6 שנים אחריי שזה קרה, אני חוזרת מ(סורי, אסור לי לגלות..)
מקום שמייצרים לי בו את המתנות לבוגרי הקורסים של "לשווק בכיף: הצלחה הוליסטית"

ואני כבר מתגעגעת לקבוצה שאת המתנות שלה אני נושאת..
עדיין לא נפרדנו, מפגש הסיום הוא רק בשבוע הבא.. ועדיין..

אני לא טובה בפרידות...

זוכרת שהסתכלתי על המשפט הזה
גם זה יעבור.. וחשבתי לעצמי שבימים טובים

אני בטח אשנא אותו..

ובימים קשים, אני בוודאי אוקיר אותו..

אח"כ הייתי שם 10 ימים לבד עם חום של 41 מעלות..
ואז הוא אכן קיים את ההבטחה העתידית שהיתה בליבי בפעם הראשונה...

וניחם אותי..גם זה יעבור..

ואני מרגישה עכשיו 2 טון על הלב ושואלת את עצמי - למה את סובלת מהעתיד?
העתיד עדיין לא כאן.. ואולי גם לא בהכרח יהיה כזה עצוב כשתשלחי לעולם

מטפלים עם מיקוד עסקי ובידול מצויין..

עם מערכת שיווקית...

והבנה מה זאת אומרת לנהל את עצמי ואיך להיות עסק...

אבל!

זה עדיין לא הגיע, העתיד עדיין לא כאן..

גם זה יעבור, זה בטוח, אבל תמיד תוכלי לשמוח בעתיד
כשהזרעים שזרעתם ביחד ב-3 החודשים האלו יניבו ערוגה משמחת.

בנתיים, רק בנתיים, תתעודדי. את עושה משהו טוב.

בלחיצה פה מקבלים המון מידע במתנה איך לקדם את הקליניקה שלך.


מוזמנות ומוזמנים ואפשר להעביר הלאה למטפלים ומאמנים.

תודה רבה!