יש לך ריח של ים...
השבוע הלכתי לשיננית.
לא יודעת מאיזה צד אתם של המתרס..
אלו שנהנים ללכת לביקור כזה או להיפך..
אבל מה שרציתי לספר לכם
זה שברגע שהתיישבתי מול סוללת הפקידות בקבלה
אחת מהן הסתכלה עליי
ואמרה לי בערגה
"מאיפה באת אלינו... יש לך ריח של ים.."
עניתי לה ש-
"אני תמיד עם קרם נגד שיזוף ולכן הריח.."
וחשבתי לעצמי
איזה נורא זה לבזבז את השעות הכי יפות
את השנים הכי טובות ולשבת
בחלל פתוח שאת חולקת מידיי יום במשך 8-10 שעות
עם עוד אנשים...שבאים והולכים..
ואת עושה כל יום את אותן הפעולות,
כמו קוף מכני "קופ"ח שלום.. איך אפשר לעזור לך"
וכל יום נראה אותו הדבר..
הדבר הכי נורא בזה?
שכבר שנים שאני הולכת לאותה קופת חולים
אותו בניין ואלו אותן הבנות!
כל שנה אני מגיעה לנקות את השיניים
והן שם.. אותו דבר.. שנה אחרי שנה..
מקסימום משנות קצת את התספורת, עושות פוני,
צובעות לגוון קצת יותר אדום...
משמינות קילו-שניים, יולדות איזה ילד בנתיים
אבל ה-כול אותו הדבר...
והחיים עוברים...
ואילו אני, כל פעם באה לשם יותר חכמה
יותר מוצלחת, מפתחת מוצרים, מוכרת באינטרנט,
מדברת עם יזמים, יוצרת את העולם שלי, עובדת פחות ופחות
מרווחיה יותר ויותר.. והזמן עובר...
המבט העצוב והמתרגש שהפקידה נתנה בי..
מבט של ערגה וכיסופים שמפנזט חולות זהובים
בגד ים קליל ואיזה משקה קר ביד.. ריח של חופש ונעורים..
והיא תקועה שם לעוד הרבה שנים..
מסתובבת בגלגל האוגרים.. עצוב...
לפעמים אני הולכת ברחוב וחושבת
איך זה שכל כך הרבה אנשים, רוב האנשים, אגב
פשוט יעברו את החיים האלו עם נסיון להישאר בחיים
אבל תכל'ס? הם מתים-מהלכים..
איך רוב האנשים יעברו ככה ולא יבינו כלום על עצמם
הם יעברו דרך החיים ולא יגשימו את עצמם
הם יעברו דרך החיים
ולא יבינו במה הם טובים
מה המתנות שלהם
מי הם
מה הייעוד שלהם
מה יש להם לתת
הם פשוט יחיו כמו בהמות. כמו חיות.
קצת יריבו עם המשפחה והחברים
קצת ייכנסו לחובות
יעשו כמה ילדים
וזהו.
מזעזע.
בפעמים המעטות שאני מסתובבת ברחובות מוקדם בבוקר
זה לרוב בדרך לכנסים מקצועיים, אני רואה כל כך הרבה אנשים כאלו
ממהרים כמו עבדים
לעשות עבודה בשביל עסק שמישהו אחר מנהל..
פעם שמעתי משפט שקשור לזה
"להיות שכיר זה כמו ללכת לחדר כושר
אבל מישהו אחר נהנה מהשרירים"
אני לא תמימה.
אני יודעת שלא לכולם זה מתאים.
לנהל את עצמם..
אני גם יודעת שיש שכירים מאושרים
שמרוויחים המון, תורמים לחברה ולעצמם
ומרגישים סיפוק בעשייה ודיוק בייעוד שלהם.
אבל הפקידה בקופת חולים
כבר וויתרה על עצמה בגיל צעיר
והיא כבר לא תעז..
היא תמשיך לשבת שם, שנה אחריי שנה
עד שיום אחד היא תתחיל להגיד לעצמה
"זה רק עוד 8 שנים עד הפנסיה.."
אז אם את על "קו התפר".. חצויה,
מרגישה שאת לא במקום שלך
אבל לא יודעת מה יש לך לתת לעולם
יש לך משהו טוב, אבל
עדיין לא מיללת אותו
ואת מחפשת בהירות באמירה שלך
זה המדריך בשבילך
עם נוסחה פשוטה של 3 שלבים שפיתחתי
שתעזור לך
לזהות את הגוון המיוחד של מהותך
להורדת המדריך אישה מעוררת השראה לחצי כאן
לחיי המימוש שלך!
סיון סניור המעוררת
קידום אנשים רוחניים
30/04/2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה