הרגשתי שאני עטופה בתוך כרוב

זה קרה לי בערך באמצע הטיפול שקיבלתי מאוריאנה
המעסה הקבועה שלי.

למרות שבטיפול שכבתי על מיטת טיפולים,

פתאום הרגשתי שאני עומדת בתוך כרוב,

שהראש והכתפיים שלי חשופות
ורוח קרירה ונעימה מלטפת אותן.

הרגשתי שכל שאר הגוף עטוף וחם
ויש לחות נעימה כזו, כמו כשנכנסים לסאונה
ביום חורף קר.

הרגשתי שהידיים, הרגליים וכפות הרגליים עטופות וחמימות...
ושאני כולי עטופה בתוך כרוב.
כרוב ירוק-בהיר, אגב :)

זו הייתה הרגשה ממש מפעימה..

אחר כך,
ראיתי אור כחול כהה עמוק,
כמו של לילה ממש.
 
כמו בציורים של "ויהי ערב" הספר של פניה ברגשיין
שכל כך אהבתי בילדות
זו ההתחלה למי שרוצה להתרגש ולהיזכר -

"בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים, שט ירח עגל ובהיר,
חרש, חרש טייל ודומם הסתכל ביער, פרדס ובניר.
ולמטה-למטה, בין כרם וגן, ראה בית יפה וקטן.
ובתוך החצר, בלא אח וחבר, אט הלכה לה ילדה חביבה, 
והלכו לתומם אפרוחים ואמם ונקרו וציצו בחדוה,
שמחה הילדה: אפרוחים בני-כנף, נשחק, נשחק נא יחדיו!"
פתאום אני שמה לב, שהילדה הלכה לה לבד.
לא זכרתי את זה מהסיפור. מעניין..

אחרי האור הכחול כהה עמוק הזה,
הופיע אור כתום כהה, כמו של הצ'אקרה ה-2
כשהיא במצב מצוין :)

למי שרוצה (נשים בלבד) להכיר את אוריאנה גם,
תתקשרי לליבי העוזרת שלי והיא תחבר ביניכן.

שבת שלום,
סיון