דברים שהשתנו
בהתנהלות הפיננסית שלי ומה את יכולה לקחת מפה לעצמך
מאז שעזבתי את תל אביב ביוני 2016
אני עוד יותר ממחזרת ואקולוגית – למה הכוונה? גם כשגרתי בתל אביב, שנים רבות שאני מפרידה את הזבל לאורגני (= קליפות של פירות וירקות, שאפשר לתת למי שיש לו גינה), שקיות פלסטיק לשימוש חוזר, קופסאות פלסטיק למיכל המחזור וניירות למיכל המחזור של הנייר.
אבל מאז שאני לא בתל אביב, הפחתתי עוד יותר את השימוש בשקיות פלסטיק.
איך עשיתי את זה?
למשל – יש לי תמיד 3-4 שקיות מקופלות וקשורות (כדי לצמצם את הנפח שלהן) בתוך התיק,
גם בתיק הרגיל, היומיומי. התיק היפה של האישה 😊
וככה אני "משחקת" עם 8-10 שקיות בכל תקופה, ואם משתמשים בשקיות נכון, וזוכרים מה שמת איפה – את יכולה להתנהל ככה עם השקיות למשך 3 חודשים לפחות.
אני הרבה יותר מלקטת – למה הכוונה? אפשר למצוא באינטרנט ויש את זה בכל עיר בארץ, תכתבי בגוגל "מפת עצי פרי לגאליים". אלו עצים שמניבים פרי ומותר לכם לקחת כמה שאתם רוצים 😊
הכי הרבה מיפו עד היום את תל אביב, ואני גיליתי את זה קצת לפני שעזבתי שם.. אבל המיפוי נמשך כל הזמן וגם אתם יכולים להיות שותפים לו ולהוסיף עוד.
אז התחלתי להיות ערה יותר, גם למיפוי הזה שברשת, וגם בכל מקום שאני מתארחת בו, אני שואלת האם יש פה גינת עצי פרי או עשבי תיבול?
וגם פותחת את העיניים.. מסתכלת מסביבי ומתחילה לזהות את עצי הפרי בכל מקום שאני הולכת.
ביישובים כפריים זה ממש קל, מסיור סתמי בעצמך ביישוב, את יכולה למלא שקיות פרי עד להתפקע, ואני מדברת אתך על עצים שאף אחד לא קוטף מהם, הפרי נופל ונאשר על הרצפה ומרקיב.. חבל!
יש מצב שאני רואה את זה יותר מפעם כי אני מחפשת את זה יותר מאי פעם, אבל בנוסף, אני חושבת שפשוט התפנה לי הרבה יותר זמן ולכן כשאני הולכת ברחוב, ולא משנה באיזה רחוב, אני הרבה יותר נינוחה, מסתכלת על הנוף, עוצרת להריח את הפרחים... ואחת התוצאות של זה, היא שיש לי יותר נחת ופניות וזמן כדי להבחין.... מה שמתמקדים בו – גדל 😊
אני גם עושה סוג של "ליקוט" כשאני באה לסופר. בכל סופר, גם הגדול ביותר, אני שואלת את המחסנאים, את העובדים, "האם יש לך במחסן בננות בשלות מידיי שהתכוונת לזרוק?"
אני שואלת את זה על כל פרי שאני יודעת שאחרי מצב מסוים, כבר לא מוכרים אותו ואז אפשר לתת לי, במחיר אחר. אני תמיד קודם כל שואלת האם יש ואז, כשאני הולכת אחריי העובדים או מחכה להם שיבואו אלי עם מה שהם התכוונו לזרוק, אז אני שואלת האם בעל הבית יכול לעשות לי מחיר עליהם.
זה בעצם לבקש הנחה בכל קנייה 😊
בפעם האחרונה ששאלתי את זה בתל אביב, פשוט הלכו ו"דגו" עבורי את כל הבננות המוכנות, מבין כל הירוקות (שאין סיכוי שאני קונה) – ונתנו לי באהבה קילו וחצי בננות!
רוב האנשים אוכלים פירות בוסר ולכן יש להם עצירות.
זה לא רק לא בריא, אחרי שמתרגלים לטעם של פרי בשל, בוסר נהיה ממש לא טעים....
הורדתי את ההוצאות – נכון. כשעוזבים את תל אביב, זו כבר הורדת הוצאות משמעותית. אבל בנוסף, אני ישבתי וחישבתי וראיתי מה מיותר בחיי.
עצם המעבר לפירותנות – תזונת רוא שלמה לאורך כל היום, כבר משחרר אותי מהוצאות על רוב התמרוקים, כי העור שלי כל כך מדהים, שהוא לא צריך תוספות של לחות. מה גם שהרבה מוצרי טיפוח, רק מכניסים את העור שלנו למעגל של התייבשות-שימוש במוצר-התייבשות וחוזר חלילה.... מאז שאני לא משתמשת, אני הרבה פחות צריכה....ובנוסף, הפירות והירקות נותנים כל כך הרבה לחות לעור ולחות חיובית, נטולת כימיקלים, או חומרים שעברו תהליכי עיבוד.
בואי נראה מה שחררתי:
קרם גוף
קרם ידיים
קרם לכפות הרגליים
קרם פנים
קרם עיניים
סרום לעיניים
שמפו לשיער – אני משתמשת ב"פאצ'ים" כאלו שהבאתי מהודו. רופי 1 לכל "פאץ'" וחופפת אחת ל-3 ימים. כן, הורדתי את תדירות החפיפות שלי המון...כי הקרקפת שלי התנקתה משומן וקשקשים. את זה עשיתי עוד הרבה לפני שעזבתי את תל אביב, מה שהפסיק את החיפוש התמידי אחרי השמפו הבא שיגאל אותי מקשקשים וקרקפת שמנונית ומגרדת...אז עוד בתל אביב, צריכת השמפו שלי פחתה מאוד. מה גם ששקלתי להתחיל להשתמש בחומץ תפוחים + כמה טיפות של שמן אתרי. אולי כשהפאצ'ים ייגמרו.
מרכך לשיער – אני לא קונה כבר שנים. אם את אוכלת 10 שקדים לא קלויים ביום, השיער שלך לא רק יהיה יפהפה ומלא, את גם לא תצטרכי לרכך אותו בשום חומר מלאכותי וחיצוני, כי את פשוט מזינה אותו במה שהוא צריך: שומן איכותי מהצומח.
אם אני רוצה אפקט של מרכך, אני יכולה למרוח את הקליפה של אבוקדו, פאפאיה או מנגו על השיער, או ממש למעוך כף מהפרי לקערה ואז להזין בה את כל השיער, ואחריי חצי שעה לשטוף. אפשר להוסיף טיפת שמן אתרי וגם יהיה ריח נפלא.
אותו הדבר אם בא לי על מסיכה טבעית לעור הפנים – מורחת קליפת אבוקדו או פאפיה (מנגו לא מתאים פה), מחכה עד שמתייבש ושוטפת והעור מדהים.
כמובן שברור לך ההיגיון שהזנה מבפנים – יותר טובה מאשר כל הזנה מבחוץ, נכון? 😊
סבון נוזלי – שנים שאני לא משתמשת בו, אבל בתל אביב עוד קצת השתמשתי. ברגע שעזבתי זה היה נראה לי נורא טיפשי. בזבזני וכבד לנשיאה. עברתי לסבונים קשים, קונה חדש יומיים לפני שהסבון נגמר ומקפידה לקנות רק סבונים טובים, עבודת יד וכאלו שאין בהם כל מיני תוספים מרעילים.
מטהר אוויר לשירותים
ודיאודורנט – כי כשאת 100% טבעונאית + בגישת ההיגיינה הטבעית, אין לזיעה שלך או לצואה שלך ריח. כשאני כן צריכה לטשטש את ריח הטבעי שלי, למשל ביום ארוך של נסיעות ולימודים ומזגנים וחמצן דחוס בכיתות לימוד וברכבת, אני אשים טיפת שמן אתרי יסמין או ווניל בבית השחי
כך שאם יצא לך לפגוש אותי במציאות – אני תמיד מריחה מדהים 😊
מה שכן, אם גילחת את בית השחי, חכי יום לפני שאת שמה שם שמנים. אז אם יוצא שאני צריכה לגלח, אני עושה את זה במקלחת שלקראת השינה וככה למחרת בבוקר אני יכולה לשים שמן אתרי ולצאת ליום שלי בלי חשש לריחות גוף חזקים. אם גילחתי על הבוקר ואני יוצאת לדרך? אני אשים את טיפת השמן מתחת לזרוע, אבל לא בתוך בית השחי.
אני לא שמה את זה בכל יום בבית השחי. רק בימים עמוסים וגם אז, לרוב אשים את השמן אחרי שהרחתי את הזיעה ולא לפני. אני כמובן שוטפת את בית השחי במים וסבון ואז שמה את השמן.
למה אני לא שמה אותו כל יום? כי ביום רגוע, ורוב הימים שלי רגועים, לא יהיה שום ריח. אז חבל סתם לסתום את הבלוטות שבבית השחי, עוד הוצאות ולא בריא לגוף. השמנים האתרים נספגים במחזור הדם ולכן חשוב להשתמש בחומרים מאיכות מצוינת. לפעמים זה לוקח איה ניסוי ותהייה להבין מה מתאים לך, איזה ריח ואיזה חומר עובד סבבה עם העור שלך.
עוד סיבה חוץ מחיסכון ושלא ישרוף לי אחרי גילוח, היא סיבה רגשית. לאהוב את עצמי יותר.
אני חושבת שאם את קודם כל "מחמשת את עצמך" על הבוקר ומטשטשת את הריחות הטבעיים שלך, זה כאילו את משדרת לגוף שלך "כדי שלא תעשה לי פדיחות"...אני מעדיפה לצאת ליום שלי בלי מטשטשים ורק אם במקרה אצטרך, בקבוקון פיצי של 10 מ"ל נמצא תמיד אתי בתיק.
קניתי כפפות לשטיפת כלים – זה גורם ללק שעל הציפורניים להישמר ליותר זמן וגם אם את לא מורחת לק, זה שומר על הציפורניים כי ציפורניים לא אוהבות מים 😊 ההוצאה על הכפפות שווה לי כל כך כי הן מעולות וישמשו אותי להמון זמן. הן חוסכות לי בהוצאות על לקים ועל קרם ידיים, שהרי עור יבש, אדום ומגורה בידיים, הוא הרבה פעמים תוצאה של סבון ומים משטיפת כלים.
פיניתי את הארונות במטבח. השארתי רק את כמות הכלים שאני באמת צריכה ומשתמשת. לקחתי בחשבון כמובן אורחים וחברות שיבואו להתארח. אבל בגדול, אם יבואו יותר מאדם אחד, תמיד אפשר להשתמש בכלים שמשאילים מחברים. אין שום סיבה שיהיו לאדם שחי לבד ומארח את בן הזוג, 8 ספלים לקפה, למשל (כמו שהיו לי), או 6 קערות למרק...אני חושבת שאם היתה לי משפחה, הייתי משאירה לנו 2 סטים. כלומר לכל אחד יהיו 2 אפשרויות של כלים. או הקערה הכתומה, או האדומה 😊 אני חושבת שזה גם מונע ערימות של כלים בכיור כשאין הרבה כלים. זה לפחות מה שקורה אצלי מאז שעשיתי את הפינוי הזה.
עשיתי אות דבר עם הסכו"ם – 2 מכל סוג וזהו.
כל האיפור שהיה לי – מסרתי לחברות.
ואם מתגעגעים לאיפור? יש כמה סרטונים מעולים ביו-טיוב על להתאפר בעזרת פירות.
ניסיתי ויצא לי אחלה!
אם העור שלי יבש, בפנים או בגוף, אני משתמשת ב-100% שמן קוקוס אורגני וצריכה רק כמה טיפות והעור מייד מתאזן.
חומרי ניקוי לבית – למשל נוזל לניקוי הריצפה. שנים שאני משתמשת במים + שמנים אתריים.
אם אני צריכה משהו יותר חזק, כמו למשל לנקות את הכיור או האמבטיה, אני משתמשת בחומץ. הוא יודע להתמודד עם רוב הפטריות, שומן גוף, תאים מתים ועובש.
מה שכן, מאז שחזרתי מהודו, המשכתי פה הרגל חדש שהתחיל כבר שם - כל בוקר אני מסדרת את המיטה ואת הבית בקטנה, מזיזה את השטיח בסלון (הוא קטן וקל לנשיאה) ומטאטאת. כשאני מטאטאת על הבוקר, זה גורם לצורך בשטיפה של הריצפה להצטמצם מאוד, כי כל בוקר אפשר לראות מה היה אתמול ולנקות בקטנה. ואז לא צריך להתבאס מהצורך לעשות ספונג'ה.
מה עוד?
תחבושות – שנים יש לי רב-פעמיות ואני מאוד מרוצה מהן.
את הקודמות היו לי 7 שנים ועכשיו יש לי את אלו 4 שנים אז אני לא דואגת 😊
בגדים חדשים – לא קונה כבר שנים. הולכת למסיבות של החלפות בגדים, כשגרתי בתל אביב, אחר כך קניתי בהודו 7 שמלות שעלו לי בערך 300 ₪ כולן ביחד, קניתי גם גוזיות ליוגה שכבר הייתי צריכה, 2 גופיות מהממות שאני חורשת עליהן וחצאית אחת מקסימה שמקבלת מחמאות בכל מקום 😊
כל אלו עלו בערך עוד 100 ₪ בהגזמה והאמת היא שגם יכולתי שלא לקנות. כלומר כשבאתי הביתה חשבתי מה עוד אני יכולה לשחרר ושחררתי 2 שקיות אשפה ענקיות מלאות בבגדים שאני כבר לא לובשת.
בכלל, עצם השחרור והניקוי, מביא לי המון שפע. גם בנשמה, כי בכל פעם שאני פותחת את הארון והוא מחייך אלי מסודר ועם חללים ריקים, אני מאושרת וגם ברמה הגשמית – ברגע שאני משחררת, איכשהו מגיעים לחיי בדיוק אותם בגדים שהייתי רוצה לעצמי...
פה במושב יש פינת מחזור ענקית והרבה פעמים יש במדור הבגדים מציאות יפהפיות, בדיוק בסגנון שלי. תבדקי גם במקום מגורייך.
אז בגדים אני כבר לא קונה.
וגם לא הלבשה תחתונה, כי קניתי לפני חצי שנה וזה מספיק לי. 6 תחתונים חדשים ו-2 חזיות טובות, אחת לשנה, זה בהחלט מספיק לאישה ששומרת על הבגדים ומכבסת בתכניות של מתחת לרתיחה.
דיי הפסקתי לקנות פירות יבשים – בהתחלת הדרך בפירותנות, עברתי לפירות יבשים כדי להגיד ביי ביי לשוקולד. אחר כך למדתי איך להכין שוקולד רוא, שאמנם הוא לא לפי גישת "ההיגיינה הטבעית" (שהיא זרם בתוך הרוא ובה אני מאמינה), אבל אפשר להתפנק בו פעם ב- כשעצובים נורא או כשרוצים לפנק מישהו אחר 😊
עם הזמן גם מזה נפרדתי ועכשיו פירות יבשים, כשאני חושבת עליהם, אני בעיקר חושבת "סיבים דביקים שנתקעים בשיניים".
זה כמו שהבוקר ראיתי גבינות שמנות קשות במקרר אצל חברים, פעם זה היה מאכל שמאוד אהבתי, היום זה אחד הדברים שהכי מאתגר לי לא לקחת מהם, אבל הבוקר שמתי לב שכבר הוצאתי את הגבינה מהמקרר, הסתכלתי עליה וקול בתוכי אמר "מלא מוגלה ונזלת" – ואז כבר לא רציתי את זה.
אז ברוך שפטרנו 😊
מה עוד ?
עוד לפני שנהיתי טבעונאית, למדתי מחברה איך להכין לחם מכוסמת בבית.
הלחמים האלו גם חסכו לי כסף, גם חסכו לי צלוליט (כי הם ללא שמרים), גם לא פגעו לי בעיכול (כי הם ללא גלוטן = ה"דבק" שנתקע במעיים ולא נותן לצואה לצאת כמו שצריך וגם לא מנקה את דפנות המעי, כמו שאוכל עתיר סיבים עושה). וגם השביעו אותי מאוד.
אז אמנם כיום אני לא מכינה לחם בבית, אבל אני יודעת שיש פתרון טבעי ויחסית איכותי ללחם.
נרשמתי ללימודי השקעות בבורסה לנשים. אמנם זו הוצאה. אבל היא תלמד אותי איך למנף את הכסף שלי. היא תלמד אותי איך להפסיק לפחד מלנהל את הכסף, איך להפסיק "לרדת" על עצמי כי הייתי בורה בתחום. ועצם העובדה שאני יודעת עכשיו איך לדבר עם הבנק, איך להוריד את העמלות והריביות שאני משלמת שם – זה כבר חיסכון ששווה לי את מחיר הקורס כולו.
אם יש קורס שיכול ללמד אותך איך להתנהל יותר טוב עם הכסף שלך, קחי אותו. אפילו חסכון של 50 ₪ בחודש, שווה לך בסוף השנה 600 שקלים, מנה קטנה ונחמה שאפשר להשקיע אותה באיזו מניה, או חיסכון בתנאים טובים. משהו שייתן לך שקט לעתיד ותחושת ביטחון שלא משנה מה יקרה – את מסודרת.
לדוגמה משפחה, זה עסק כלכלי לכל דבר. אם הייתי יושבת עכשיו על תקציב משפחתי, ברור לי שהייתי מסתכלת בעיניים אחרות מאשר כיום, כשאני דואגת רק לעצמי.
ואני דיי בטוחה שהייתי רוצה לדעת איך לנהל תקציב כזה, שיש לו יותר מקור הכנסה אחד (כי רק לי יש יותר מ-5 בחודש..) ואילו הוצאות יש להרבה כיוונים... ולא כל דבר הוא הכרחי...ויש הרבה יותר שמחות וימי הולדת... הקיצר, זה דבר ששווה ללמוד לדעתי.
רק ממדריכים חינמיים לניהול כלכלת המשפחה, למדתי המון.
אחד הטובים שייך ליוני שרעבי.
מה אני זוכרת שלמדתי ממנו?
שמעבר להכנה של רשימת קניות לפני שיוצאים מהבית ולא ללכת לעשות קניות כשרעבים (טיפ מעולה!), אחד הדברים שהוא הכניס לי טוב טוב לראש, היה קשור להחלטות שעושים בבית, לפני שיוצאים לקניות.
לדוגמה: אם החלטת שאת לא קונה ירקות ופירות שעולים מעל לסכום מסויים לק"ג,
למשל כשאני נתקלתי בחומרים של יוני, בשנת 2013, החלטתי על מעל ל-10.00 ₪.
אז תעמדי בהחלטה שלך!
האמת? זה גם נכון מבחינת הפירותנות, כי כל עוד משהו עולה מאוד יקר, זה כי הוא עדיין לא בעונה או כבר לא בעונה...
כל מה שנמצא בעונה – עולה יחסית בזול.
אז ברגע שאימצתי רק את 3 הכללים האלו -
א. עושים רשימת קניות בבית. את זה אני עושה שנים. אימא שלי לימדה אותי את זה עוד בגיל 12.
ב. לא הולכים לקניות רעבים. אני מגדילה לעשות והולכת לקניות תמיד עם פירות בתיק, כדי שאוכל לנשנש בזמן שאני צופה בפירות ובירקות ולא להישבר למשהו פשוט כי אני רעבה...
ג. לא קונים מה שמעל סכום מסוים לק"ג. איזה סכום? תלוי בך. בפעם הבאה שאת הולכת לקניות, תסתכלי על הפירות והירקות, ומייד תראי שיש איזה סכום, שמעליו יהיו פחות פירות וירקות אבל עד אליו ומתחתיו, נמצאת רוב הסחורה שכרגע בעונה.
רק 3 אלו? הביאו אותי לחיסכון של 30% בקניות!!!
מדהים, נכון?
עם הזמן, אני לומדת איך לקנות רק את מה שאני אוכלת ולהרבה פחות ימים מאשר בעבר.
אני כבר לא עושה קניות גדולות, ואז חלק מהאוכל מרקיב או מתקלקל, או מגיעים לאכול אותו כשהוא כבר לא טרי ואז זה פוגם בחווית האכילה.
אני לא משתמשת יותר בשמן זית. זו הוצאה אחת היקרות שהיו לי.
אני כן משתמשת בפירות שבעבר לא אכלתי בגלל כל מיני אלרגיות ורגישויות שנעלמו בזכות המעבר לפירותנות.
אני כן משתמשת גם במה שלא טעים למאכל בעצמו אבל כן טעים באוכל, כמו פרי החושחש. יש המונים ממנו בתל אביב ובאזור עמק חפר. אז אמנם הוא לא פרי מתוק, אלא יותר מר-חמוץ, אבל בתור אוהבת הטעם המר, אני משתמשת בו כרוטב לסלט, או למיץ פירות ביחד עם קלמנטינה מתוקה ואז הוא נפלא.
לפעמים כשאני מכינה מיץ מהדרים, במקום לסחוט במסחטה, אני מקלפת את הפרי, מפרידה לפלחים, מוצצת מהם את הזרעים (זרעים אני מפרידה וזורעת בגינה) ושמה בבלנדר. זה נותן לי מיץ עשיר יותר בסיבים. אמנם אלו סיבים שבורים, שזה פחות מתאים בכל מיני מצבים ולא נותן לי את הסיבים המלאים שמנקים יפה את המעיים, אבל זה כן מגדיל את כוס המיץ שלך ונותן לך מיץ יותר "מלא" וסמיך. אני אוהבת 😊
כשבא לי משקה מתוק, קר ומרענן, אני מטהרת את המים ומכינה מים טבעיים בטעמים – הסבר מלא תמצאי בהדרכה "7 הצעדים לנשים לבריאות ואנרגיה גבוהה", אבל תוכלי גם לקבל מידע בחינם בנושא תזונה והרזיה בשיטה הטבעית בלחיצה פה - או מכינה תמצית מעשבי מרפא שיש לנו בגינה, מקררת את התמצית ומוסיפה לה המתקה מסירופ אגבה אורגני. אפשר לקנות אותו בשופרסל ויש לו טעם מאוד קרוב לסוכר. סוכר שחררתי מחיי.
אחרי שחזרתי מהודו עשיתי ניקוי ופינוי של כל הדירה שאני גרה בה עכשיו, ובנוסף, התמודדתי גם עם כל המחסן שהיה אצל ההורים – חפצים ששימשו אותי שנים וכיום כבר לא משמשים אותי – מסרתי. תרמתי. העברתי לנזקקים.
הייתה לי תחושה לא טובה בימים הראשונים אחרי שנחתתי ולא הצלחתי להירדם. אז שיניתי את כל המיקומים של הרהיטים הגדולים בדירה ובעיקר של המיטה, מה שהשפיע לי מיידית על השינה.
עכשיו הבית "מאופס" לכל המטרות שלי: פינה ליצירה וחשיבה. פינה לשפע. פינה למנוחה והטענות ואהבה. פינה להכנת מזון.
את אזורי האחסון כמו ארונות, מדפים וכו' – סדרתי ככה שבכל אחד מהם יש עדיין מקום. הדברים לא "גולשים" או מגובבים.
וגם הסדר והניקיון הזה, מכניס לחיי הרבה שפע, כי זה נותן לי קודם כל – שקט.
שקט בעיניים שמוביל לשקט בלב.
מה מפה את יכולה לקחת לחייך כדי להפחית את ההוצאות?
מה מפה את יכולה לקחת לחייך כדי לשחרר לעצמך עוד כמה מאות שקלים בחודש
כדי שתוכלי למנף אותם למקום בו הכסף יעבוד בשבילך?
לנוחיותך, הדגשתי את כל הפעולות והרעיונות בפוסט.
מזמינה אותך לקחת וליישם, כמה שיותר מהר.
אם אפשר – עכשיו!
לחיי השפע של כולנו
סיון סניור המעוררת
הופכת ידע לשפע
לחצי פה לקבל עוד רעיונות במתנה לבריאות שלך
לחצי פה לקבל עוד רעיונות במתנה לקידום העסק שלך
06/06/2017
מאז שעזבתי את תל אביב ביוני 2016
אני עוד יותר ממחזרת ואקולוגית – למה הכוונה? גם כשגרתי בתל אביב, שנים רבות שאני מפרידה את הזבל לאורגני (= קליפות של פירות וירקות, שאפשר לתת למי שיש לו גינה), שקיות פלסטיק לשימוש חוזר, קופסאות פלסטיק למיכל המחזור וניירות למיכל המחזור של הנייר.
אבל מאז שאני לא בתל אביב, הפחתתי עוד יותר את השימוש בשקיות פלסטיק.
איך עשיתי את זה?
למשל – יש לי תמיד 3-4 שקיות מקופלות וקשורות (כדי לצמצם את הנפח שלהן) בתוך התיק,
גם בתיק הרגיל, היומיומי. התיק היפה של האישה 😊
וככה אני "משחקת" עם 8-10 שקיות בכל תקופה, ואם משתמשים בשקיות נכון, וזוכרים מה שמת איפה – את יכולה להתנהל ככה עם השקיות למשך 3 חודשים לפחות.
אני הרבה יותר מלקטת – למה הכוונה? אפשר למצוא באינטרנט ויש את זה בכל עיר בארץ, תכתבי בגוגל "מפת עצי פרי לגאליים". אלו עצים שמניבים פרי ומותר לכם לקחת כמה שאתם רוצים 😊
הכי הרבה מיפו עד היום את תל אביב, ואני גיליתי את זה קצת לפני שעזבתי שם.. אבל המיפוי נמשך כל הזמן וגם אתם יכולים להיות שותפים לו ולהוסיף עוד.
אז התחלתי להיות ערה יותר, גם למיפוי הזה שברשת, וגם בכל מקום שאני מתארחת בו, אני שואלת האם יש פה גינת עצי פרי או עשבי תיבול?
וגם פותחת את העיניים.. מסתכלת מסביבי ומתחילה לזהות את עצי הפרי בכל מקום שאני הולכת.
ביישובים כפריים זה ממש קל, מסיור סתמי בעצמך ביישוב, את יכולה למלא שקיות פרי עד להתפקע, ואני מדברת אתך על עצים שאף אחד לא קוטף מהם, הפרי נופל ונאשר על הרצפה ומרקיב.. חבל!
יש מצב שאני רואה את זה יותר מפעם כי אני מחפשת את זה יותר מאי פעם, אבל בנוסף, אני חושבת שפשוט התפנה לי הרבה יותר זמן ולכן כשאני הולכת ברחוב, ולא משנה באיזה רחוב, אני הרבה יותר נינוחה, מסתכלת על הנוף, עוצרת להריח את הפרחים... ואחת התוצאות של זה, היא שיש לי יותר נחת ופניות וזמן כדי להבחין.... מה שמתמקדים בו – גדל 😊
אני גם עושה סוג של "ליקוט" כשאני באה לסופר. בכל סופר, גם הגדול ביותר, אני שואלת את המחסנאים, את העובדים, "האם יש לך במחסן בננות בשלות מידיי שהתכוונת לזרוק?"
אני שואלת את זה על כל פרי שאני יודעת שאחרי מצב מסוים, כבר לא מוכרים אותו ואז אפשר לתת לי, במחיר אחר. אני תמיד קודם כל שואלת האם יש ואז, כשאני הולכת אחריי העובדים או מחכה להם שיבואו אלי עם מה שהם התכוונו לזרוק, אז אני שואלת האם בעל הבית יכול לעשות לי מחיר עליהם.
זה בעצם לבקש הנחה בכל קנייה 😊
בפעם האחרונה ששאלתי את זה בתל אביב, פשוט הלכו ו"דגו" עבורי את כל הבננות המוכנות, מבין כל הירוקות (שאין סיכוי שאני קונה) – ונתנו לי באהבה קילו וחצי בננות!
רוב האנשים אוכלים פירות בוסר ולכן יש להם עצירות.
זה לא רק לא בריא, אחרי שמתרגלים לטעם של פרי בשל, בוסר נהיה ממש לא טעים....
הורדתי את ההוצאות – נכון. כשעוזבים את תל אביב, זו כבר הורדת הוצאות משמעותית. אבל בנוסף, אני ישבתי וחישבתי וראיתי מה מיותר בחיי.
עצם המעבר לפירותנות – תזונת רוא שלמה לאורך כל היום, כבר משחרר אותי מהוצאות על רוב התמרוקים, כי העור שלי כל כך מדהים, שהוא לא צריך תוספות של לחות. מה גם שהרבה מוצרי טיפוח, רק מכניסים את העור שלנו למעגל של התייבשות-שימוש במוצר-התייבשות וחוזר חלילה.... מאז שאני לא משתמשת, אני הרבה פחות צריכה....ובנוסף, הפירות והירקות נותנים כל כך הרבה לחות לעור ולחות חיובית, נטולת כימיקלים, או חומרים שעברו תהליכי עיבוד.
בואי נראה מה שחררתי:
קרם גוף
קרם ידיים
קרם לכפות הרגליים
קרם פנים
קרם עיניים
סרום לעיניים
שמפו לשיער – אני משתמשת ב"פאצ'ים" כאלו שהבאתי מהודו. רופי 1 לכל "פאץ'" וחופפת אחת ל-3 ימים. כן, הורדתי את תדירות החפיפות שלי המון...כי הקרקפת שלי התנקתה משומן וקשקשים. את זה עשיתי עוד הרבה לפני שעזבתי את תל אביב, מה שהפסיק את החיפוש התמידי אחרי השמפו הבא שיגאל אותי מקשקשים וקרקפת שמנונית ומגרדת...אז עוד בתל אביב, צריכת השמפו שלי פחתה מאוד. מה גם ששקלתי להתחיל להשתמש בחומץ תפוחים + כמה טיפות של שמן אתרי. אולי כשהפאצ'ים ייגמרו.
מרכך לשיער – אני לא קונה כבר שנים. אם את אוכלת 10 שקדים לא קלויים ביום, השיער שלך לא רק יהיה יפהפה ומלא, את גם לא תצטרכי לרכך אותו בשום חומר מלאכותי וחיצוני, כי את פשוט מזינה אותו במה שהוא צריך: שומן איכותי מהצומח.
אם אני רוצה אפקט של מרכך, אני יכולה למרוח את הקליפה של אבוקדו, פאפאיה או מנגו על השיער, או ממש למעוך כף מהפרי לקערה ואז להזין בה את כל השיער, ואחריי חצי שעה לשטוף. אפשר להוסיף טיפת שמן אתרי וגם יהיה ריח נפלא.
אותו הדבר אם בא לי על מסיכה טבעית לעור הפנים – מורחת קליפת אבוקדו או פאפיה (מנגו לא מתאים פה), מחכה עד שמתייבש ושוטפת והעור מדהים.
כמובן שברור לך ההיגיון שהזנה מבפנים – יותר טובה מאשר כל הזנה מבחוץ, נכון? 😊
סבון נוזלי – שנים שאני לא משתמשת בו, אבל בתל אביב עוד קצת השתמשתי. ברגע שעזבתי זה היה נראה לי נורא טיפשי. בזבזני וכבד לנשיאה. עברתי לסבונים קשים, קונה חדש יומיים לפני שהסבון נגמר ומקפידה לקנות רק סבונים טובים, עבודת יד וכאלו שאין בהם כל מיני תוספים מרעילים.
מטהר אוויר לשירותים
ודיאודורנט – כי כשאת 100% טבעונאית + בגישת ההיגיינה הטבעית, אין לזיעה שלך או לצואה שלך ריח. כשאני כן צריכה לטשטש את ריח הטבעי שלי, למשל ביום ארוך של נסיעות ולימודים ומזגנים וחמצן דחוס בכיתות לימוד וברכבת, אני אשים טיפת שמן אתרי יסמין או ווניל בבית השחי
כך שאם יצא לך לפגוש אותי במציאות – אני תמיד מריחה מדהים 😊
מה שכן, אם גילחת את בית השחי, חכי יום לפני שאת שמה שם שמנים. אז אם יוצא שאני צריכה לגלח, אני עושה את זה במקלחת שלקראת השינה וככה למחרת בבוקר אני יכולה לשים שמן אתרי ולצאת ליום שלי בלי חשש לריחות גוף חזקים. אם גילחתי על הבוקר ואני יוצאת לדרך? אני אשים את טיפת השמן מתחת לזרוע, אבל לא בתוך בית השחי.
אני לא שמה את זה בכל יום בבית השחי. רק בימים עמוסים וגם אז, לרוב אשים את השמן אחרי שהרחתי את הזיעה ולא לפני. אני כמובן שוטפת את בית השחי במים וסבון ואז שמה את השמן.
למה אני לא שמה אותו כל יום? כי ביום רגוע, ורוב הימים שלי רגועים, לא יהיה שום ריח. אז חבל סתם לסתום את הבלוטות שבבית השחי, עוד הוצאות ולא בריא לגוף. השמנים האתרים נספגים במחזור הדם ולכן חשוב להשתמש בחומרים מאיכות מצוינת. לפעמים זה לוקח איה ניסוי ותהייה להבין מה מתאים לך, איזה ריח ואיזה חומר עובד סבבה עם העור שלך.
עוד סיבה חוץ מחיסכון ושלא ישרוף לי אחרי גילוח, היא סיבה רגשית. לאהוב את עצמי יותר.
אני חושבת שאם את קודם כל "מחמשת את עצמך" על הבוקר ומטשטשת את הריחות הטבעיים שלך, זה כאילו את משדרת לגוף שלך "כדי שלא תעשה לי פדיחות"...אני מעדיפה לצאת ליום שלי בלי מטשטשים ורק אם במקרה אצטרך, בקבוקון פיצי של 10 מ"ל נמצא תמיד אתי בתיק.
קניתי כפפות לשטיפת כלים – זה גורם ללק שעל הציפורניים להישמר ליותר זמן וגם אם את לא מורחת לק, זה שומר על הציפורניים כי ציפורניים לא אוהבות מים 😊 ההוצאה על הכפפות שווה לי כל כך כי הן מעולות וישמשו אותי להמון זמן. הן חוסכות לי בהוצאות על לקים ועל קרם ידיים, שהרי עור יבש, אדום ומגורה בידיים, הוא הרבה פעמים תוצאה של סבון ומים משטיפת כלים.
פיניתי את הארונות במטבח. השארתי רק את כמות הכלים שאני באמת צריכה ומשתמשת. לקחתי בחשבון כמובן אורחים וחברות שיבואו להתארח. אבל בגדול, אם יבואו יותר מאדם אחד, תמיד אפשר להשתמש בכלים שמשאילים מחברים. אין שום סיבה שיהיו לאדם שחי לבד ומארח את בן הזוג, 8 ספלים לקפה, למשל (כמו שהיו לי), או 6 קערות למרק...אני חושבת שאם היתה לי משפחה, הייתי משאירה לנו 2 סטים. כלומר לכל אחד יהיו 2 אפשרויות של כלים. או הקערה הכתומה, או האדומה 😊 אני חושבת שזה גם מונע ערימות של כלים בכיור כשאין הרבה כלים. זה לפחות מה שקורה אצלי מאז שעשיתי את הפינוי הזה.
עשיתי אות דבר עם הסכו"ם – 2 מכל סוג וזהו.
כל האיפור שהיה לי – מסרתי לחברות.
ואם מתגעגעים לאיפור? יש כמה סרטונים מעולים ביו-טיוב על להתאפר בעזרת פירות.
ניסיתי ויצא לי אחלה!
אם העור שלי יבש, בפנים או בגוף, אני משתמשת ב-100% שמן קוקוס אורגני וצריכה רק כמה טיפות והעור מייד מתאזן.
חומרי ניקוי לבית – למשל נוזל לניקוי הריצפה. שנים שאני משתמשת במים + שמנים אתריים.
אם אני צריכה משהו יותר חזק, כמו למשל לנקות את הכיור או האמבטיה, אני משתמשת בחומץ. הוא יודע להתמודד עם רוב הפטריות, שומן גוף, תאים מתים ועובש.
מה שכן, מאז שחזרתי מהודו, המשכתי פה הרגל חדש שהתחיל כבר שם - כל בוקר אני מסדרת את המיטה ואת הבית בקטנה, מזיזה את השטיח בסלון (הוא קטן וקל לנשיאה) ומטאטאת. כשאני מטאטאת על הבוקר, זה גורם לצורך בשטיפה של הריצפה להצטמצם מאוד, כי כל בוקר אפשר לראות מה היה אתמול ולנקות בקטנה. ואז לא צריך להתבאס מהצורך לעשות ספונג'ה.
מה עוד?
תחבושות – שנים יש לי רב-פעמיות ואני מאוד מרוצה מהן.
את הקודמות היו לי 7 שנים ועכשיו יש לי את אלו 4 שנים אז אני לא דואגת 😊
בגדים חדשים – לא קונה כבר שנים. הולכת למסיבות של החלפות בגדים, כשגרתי בתל אביב, אחר כך קניתי בהודו 7 שמלות שעלו לי בערך 300 ₪ כולן ביחד, קניתי גם גוזיות ליוגה שכבר הייתי צריכה, 2 גופיות מהממות שאני חורשת עליהן וחצאית אחת מקסימה שמקבלת מחמאות בכל מקום 😊
כל אלו עלו בערך עוד 100 ₪ בהגזמה והאמת היא שגם יכולתי שלא לקנות. כלומר כשבאתי הביתה חשבתי מה עוד אני יכולה לשחרר ושחררתי 2 שקיות אשפה ענקיות מלאות בבגדים שאני כבר לא לובשת.
בכלל, עצם השחרור והניקוי, מביא לי המון שפע. גם בנשמה, כי בכל פעם שאני פותחת את הארון והוא מחייך אלי מסודר ועם חללים ריקים, אני מאושרת וגם ברמה הגשמית – ברגע שאני משחררת, איכשהו מגיעים לחיי בדיוק אותם בגדים שהייתי רוצה לעצמי...
פה במושב יש פינת מחזור ענקית והרבה פעמים יש במדור הבגדים מציאות יפהפיות, בדיוק בסגנון שלי. תבדקי גם במקום מגורייך.
אז בגדים אני כבר לא קונה.
וגם לא הלבשה תחתונה, כי קניתי לפני חצי שנה וזה מספיק לי. 6 תחתונים חדשים ו-2 חזיות טובות, אחת לשנה, זה בהחלט מספיק לאישה ששומרת על הבגדים ומכבסת בתכניות של מתחת לרתיחה.
דיי הפסקתי לקנות פירות יבשים – בהתחלת הדרך בפירותנות, עברתי לפירות יבשים כדי להגיד ביי ביי לשוקולד. אחר כך למדתי איך להכין שוקולד רוא, שאמנם הוא לא לפי גישת "ההיגיינה הטבעית" (שהיא זרם בתוך הרוא ובה אני מאמינה), אבל אפשר להתפנק בו פעם ב- כשעצובים נורא או כשרוצים לפנק מישהו אחר 😊
עם הזמן גם מזה נפרדתי ועכשיו פירות יבשים, כשאני חושבת עליהם, אני בעיקר חושבת "סיבים דביקים שנתקעים בשיניים".
זה כמו שהבוקר ראיתי גבינות שמנות קשות במקרר אצל חברים, פעם זה היה מאכל שמאוד אהבתי, היום זה אחד הדברים שהכי מאתגר לי לא לקחת מהם, אבל הבוקר שמתי לב שכבר הוצאתי את הגבינה מהמקרר, הסתכלתי עליה וקול בתוכי אמר "מלא מוגלה ונזלת" – ואז כבר לא רציתי את זה.
אז ברוך שפטרנו 😊
מה עוד ?
עוד לפני שנהיתי טבעונאית, למדתי מחברה איך להכין לחם מכוסמת בבית.
הלחמים האלו גם חסכו לי כסף, גם חסכו לי צלוליט (כי הם ללא שמרים), גם לא פגעו לי בעיכול (כי הם ללא גלוטן = ה"דבק" שנתקע במעיים ולא נותן לצואה לצאת כמו שצריך וגם לא מנקה את דפנות המעי, כמו שאוכל עתיר סיבים עושה). וגם השביעו אותי מאוד.
אז אמנם כיום אני לא מכינה לחם בבית, אבל אני יודעת שיש פתרון טבעי ויחסית איכותי ללחם.
נרשמתי ללימודי השקעות בבורסה לנשים. אמנם זו הוצאה. אבל היא תלמד אותי איך למנף את הכסף שלי. היא תלמד אותי איך להפסיק לפחד מלנהל את הכסף, איך להפסיק "לרדת" על עצמי כי הייתי בורה בתחום. ועצם העובדה שאני יודעת עכשיו איך לדבר עם הבנק, איך להוריד את העמלות והריביות שאני משלמת שם – זה כבר חיסכון ששווה לי את מחיר הקורס כולו.
אם יש קורס שיכול ללמד אותך איך להתנהל יותר טוב עם הכסף שלך, קחי אותו. אפילו חסכון של 50 ₪ בחודש, שווה לך בסוף השנה 600 שקלים, מנה קטנה ונחמה שאפשר להשקיע אותה באיזו מניה, או חיסכון בתנאים טובים. משהו שייתן לך שקט לעתיד ותחושת ביטחון שלא משנה מה יקרה – את מסודרת.
לדוגמה משפחה, זה עסק כלכלי לכל דבר. אם הייתי יושבת עכשיו על תקציב משפחתי, ברור לי שהייתי מסתכלת בעיניים אחרות מאשר כיום, כשאני דואגת רק לעצמי.
ואני דיי בטוחה שהייתי רוצה לדעת איך לנהל תקציב כזה, שיש לו יותר מקור הכנסה אחד (כי רק לי יש יותר מ-5 בחודש..) ואילו הוצאות יש להרבה כיוונים... ולא כל דבר הוא הכרחי...ויש הרבה יותר שמחות וימי הולדת... הקיצר, זה דבר ששווה ללמוד לדעתי.
רק ממדריכים חינמיים לניהול כלכלת המשפחה, למדתי המון.
אחד הטובים שייך ליוני שרעבי.
מה אני זוכרת שלמדתי ממנו?
שמעבר להכנה של רשימת קניות לפני שיוצאים מהבית ולא ללכת לעשות קניות כשרעבים (טיפ מעולה!), אחד הדברים שהוא הכניס לי טוב טוב לראש, היה קשור להחלטות שעושים בבית, לפני שיוצאים לקניות.
לדוגמה: אם החלטת שאת לא קונה ירקות ופירות שעולים מעל לסכום מסויים לק"ג,
למשל כשאני נתקלתי בחומרים של יוני, בשנת 2013, החלטתי על מעל ל-10.00 ₪.
אז תעמדי בהחלטה שלך!
האמת? זה גם נכון מבחינת הפירותנות, כי כל עוד משהו עולה מאוד יקר, זה כי הוא עדיין לא בעונה או כבר לא בעונה...
כל מה שנמצא בעונה – עולה יחסית בזול.
אז ברגע שאימצתי רק את 3 הכללים האלו -
א. עושים רשימת קניות בבית. את זה אני עושה שנים. אימא שלי לימדה אותי את זה עוד בגיל 12.
ב. לא הולכים לקניות רעבים. אני מגדילה לעשות והולכת לקניות תמיד עם פירות בתיק, כדי שאוכל לנשנש בזמן שאני צופה בפירות ובירקות ולא להישבר למשהו פשוט כי אני רעבה...
ג. לא קונים מה שמעל סכום מסוים לק"ג. איזה סכום? תלוי בך. בפעם הבאה שאת הולכת לקניות, תסתכלי על הפירות והירקות, ומייד תראי שיש איזה סכום, שמעליו יהיו פחות פירות וירקות אבל עד אליו ומתחתיו, נמצאת רוב הסחורה שכרגע בעונה.
רק 3 אלו? הביאו אותי לחיסכון של 30% בקניות!!!
מדהים, נכון?
עם הזמן, אני לומדת איך לקנות רק את מה שאני אוכלת ולהרבה פחות ימים מאשר בעבר.
אני כבר לא עושה קניות גדולות, ואז חלק מהאוכל מרקיב או מתקלקל, או מגיעים לאכול אותו כשהוא כבר לא טרי ואז זה פוגם בחווית האכילה.
אני לא משתמשת יותר בשמן זית. זו הוצאה אחת היקרות שהיו לי.
אני כן משתמשת בפירות שבעבר לא אכלתי בגלל כל מיני אלרגיות ורגישויות שנעלמו בזכות המעבר לפירותנות.
אני כן משתמשת גם במה שלא טעים למאכל בעצמו אבל כן טעים באוכל, כמו פרי החושחש. יש המונים ממנו בתל אביב ובאזור עמק חפר. אז אמנם הוא לא פרי מתוק, אלא יותר מר-חמוץ, אבל בתור אוהבת הטעם המר, אני משתמשת בו כרוטב לסלט, או למיץ פירות ביחד עם קלמנטינה מתוקה ואז הוא נפלא.
לפעמים כשאני מכינה מיץ מהדרים, במקום לסחוט במסחטה, אני מקלפת את הפרי, מפרידה לפלחים, מוצצת מהם את הזרעים (זרעים אני מפרידה וזורעת בגינה) ושמה בבלנדר. זה נותן לי מיץ עשיר יותר בסיבים. אמנם אלו סיבים שבורים, שזה פחות מתאים בכל מיני מצבים ולא נותן לי את הסיבים המלאים שמנקים יפה את המעיים, אבל זה כן מגדיל את כוס המיץ שלך ונותן לך מיץ יותר "מלא" וסמיך. אני אוהבת 😊
כשבא לי משקה מתוק, קר ומרענן, אני מטהרת את המים ומכינה מים טבעיים בטעמים – הסבר מלא תמצאי בהדרכה "7 הצעדים לנשים לבריאות ואנרגיה גבוהה", אבל תוכלי גם לקבל מידע בחינם בנושא תזונה והרזיה בשיטה הטבעית בלחיצה פה - או מכינה תמצית מעשבי מרפא שיש לנו בגינה, מקררת את התמצית ומוסיפה לה המתקה מסירופ אגבה אורגני. אפשר לקנות אותו בשופרסל ויש לו טעם מאוד קרוב לסוכר. סוכר שחררתי מחיי.
אחרי שחזרתי מהודו עשיתי ניקוי ופינוי של כל הדירה שאני גרה בה עכשיו, ובנוסף, התמודדתי גם עם כל המחסן שהיה אצל ההורים – חפצים ששימשו אותי שנים וכיום כבר לא משמשים אותי – מסרתי. תרמתי. העברתי לנזקקים.
הייתה לי תחושה לא טובה בימים הראשונים אחרי שנחתתי ולא הצלחתי להירדם. אז שיניתי את כל המיקומים של הרהיטים הגדולים בדירה ובעיקר של המיטה, מה שהשפיע לי מיידית על השינה.
עכשיו הבית "מאופס" לכל המטרות שלי: פינה ליצירה וחשיבה. פינה לשפע. פינה למנוחה והטענות ואהבה. פינה להכנת מזון.
את אזורי האחסון כמו ארונות, מדפים וכו' – סדרתי ככה שבכל אחד מהם יש עדיין מקום. הדברים לא "גולשים" או מגובבים.
וגם הסדר והניקיון הזה, מכניס לחיי הרבה שפע, כי זה נותן לי קודם כל – שקט.
שקט בעיניים שמוביל לשקט בלב.
מה מפה את יכולה לקחת לחייך כדי להפחית את ההוצאות?
מה מפה את יכולה לקחת לחייך כדי לשחרר לעצמך עוד כמה מאות שקלים בחודש
כדי שתוכלי למנף אותם למקום בו הכסף יעבוד בשבילך?
לנוחיותך, הדגשתי את כל הפעולות והרעיונות בפוסט.
מזמינה אותך לקחת וליישם, כמה שיותר מהר.
אם אפשר – עכשיו!
לחיי השפע של כולנו
סיון סניור המעוררת
הופכת ידע לשפע
לחצי פה לקבל עוד רעיונות במתנה לבריאות שלך
לחצי פה לקבל עוד רעיונות במתנה לקידום העסק שלך
06/06/2017
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה